פסקי דין

עא (ב"ש) 50902-03-18 Belinda Shipholding Corp נ' חברת נמל אשדוד בע"מ

26 יולי 2018
הדפסה
בתי משפט בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני כב' השופטת שרה דברת ע"א 50902-03-18 Belinda Shipholding Corp ע"י ב"כ עו"ד דן סלע המערערת נגד חברת נמל אשדוד בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אילן אורלי וערן שלח המשיבה

פסק דין

1. ערעור על חלק פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד, בת.א 23491-05-13, [פורסם בנבו] שניתן ביום 8.2.18, ע"י כב' השופטת אורנה סנדלר-איתן, אשר דחתה את תביעת התובעת להשבה כספית והורתה לחייבה בדמי עיתוק בעבור האוניה VENUS.

התשתית העובדתית:
2. התובעת הינה חברה המאוגדת כדין באיי מרשל אשר רכשה את האנייה M/V VENUS. הנתבעת הינה חברה ממשלתית המפעילה את נמל אשדוד ומעניקה שירותים שונים לאניות הפוקדות את הנמל.

3. תביעת המערערת להשבת סכומים ששילמה עבור שירותי נמל שונים נדחתה, אך הערעור מתמקד באחד הרכיבים בלבד בשל עיתוק האנייה מרציף 103 לרציף ' 4 בלבד.

בית המשפט חייב המערערת בגין דמי עיתוק, בשל העובדה שרב החובל של הנמל השתכנע, כי עיתוק כלי השיט נחוץ בטיחותית, כדי למנוע מכשול ולהפחית סכנה והאוניה אינה יכולה לבצע עיתוק בכוחות עצמה.

תמצית טענות הצדדים
4. שתי טענות עיקריות בבסיס הערעור. האחת - שבית המשפט ביסס החלטתו על הנוסח החדש של תקנה 72 לתקנות הנמלים תשל"א - 1971, שתחולתו מיום 24.12.17 ולא על הנוסח המחייב שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית, דהיינו מרץ 2013. טענת המערערת בתמצית, שלפי הנוסח המחייב, הסמכות לעיתוק האוניה נתונה למנהל הנמל ולא לרב חובל הנמל ומאחר ומי שקיבל את ההחלטה היה רב חובל הנמל, מר מור, אין בהחלטה זו, שניתנה בחוסר סמכות – כדי להשית על המערערת הוצאות העיתוק, שמקורן בהחלטותיו.
הטענה השניה - כי תקנה 72 דורשת הוכחת הרחקה מידית במצב חירום, ואילו המשיבה לא הוכיחה, כי התקיים הכרח בהרחקה מידית של האנייה, מפאת היותה צפויה להיגרר אל מחוץ לנמל.

5. מטבע הדברים המשיבה תומכת בפסק הדין וטוענת, כי הטענה בדבר העדר סמכותו של רב חובל הנמל להורות על עיתוק האוניה, לא נטענה בבית המשפט ולא אוזכרה בכתב התביעה. טענה זו הועלתה לראשונה ע"י המערערת בשלב הסיכומים והמשיבה התנגדה לכך הואיל ונושא זה לא היה במסגרת הפלוגתאות בין הצדדים ולא היה ביכולתה להביא ראיות, על כן עותרת המשיבה לצירוף ראיה חדשה הקשורה לסמכויותיו של מנהל הנמל.
לגופו של ענין טוענת המשיבה, כי תכלית החוק הינה שלמנהל הנמל נתונה הסמכות להסמיך את עובדיו לקבל החלטות. ובענינינו, לרב החובל של הנמל ניתנה סמכות שהואצלה לו ממנהל הנמל לכן פעל כדין.
טענת המשיבה כי הוראות סעיף 72 דורשות "הכרח בהרחקה מיידית" הינה שגויה שכן, סעיף 72 מונה מספר מצבים חלופיים ולא מצטברים בהם ניתן להורות לבצע כל תמרון באוניה שיהא בו כדי למנוע מכשול או להפחית סכנה ואילו קיומו של הכרח בהרחקה מיידית הינו רק אחד מהתנאים ולא חזות הכל.

1
23עמוד הבא