ש. שאר הכספים שנתת ולא פירטת פה,
ת. אף פעם לא פירטתי מה המטרה.
ש. כמה פעמים נתת לה כסף במהלך 2015, חוץ משש הפעמים האלה?
ת. לא יודעת. אני לא כותבת אף פעם לבנק שמטרת הכסף זה הלוואה. אני לא כותבת לבנק למה אני מעבירה. אני לא בנקאית ולא מבינה בזה.
ש. ... ידע על כל ההעברות האלה?
ת. הוא ידע, הוא היה ברקע.
ש. ... מסודר מבחינת שיצא סכום וכותב מה זה? עשיתם דף אקסל על כל הכספים שהעברתם אי פעם?
ת. יש לנו את ההלוואות הגדולות,
ש. כל מה שנתתם, יש?
ת. אני לא יודעת לעשות אקסל, סורי.
ש. אז לא עשיתם ולא שמרתם משהו שאומר שנתתם להם כל החיים ככה?
ת. אקסל לא.
ש. איזשהו רישום שמפרט את כל ההעברות?
ת. יש לי איזושהי, אני יודעת על דברים שהעברתי, אך לא עשיתי אקסל. אני לא מבינה.
ש. לבית-המשפט: האם לפני שהוגשה התביעה בדקתם כמה נתת להם והיה תיק שכתוב "...." או כתוב כמה נתתם לרגל ה"שמחה וששון" שפרצה ביניהם?
ת. המחלוקת היא בכלל לא היתה בזמן שהעברתי את הכספים האלה.
ש. לבית-המשפט: אם הייתי בשנת 2015 דופק בדלת ומבקש את ריכוז הסכומים שהעברתם ל... ו..., היית צריכה לבדוק בחשבונות הבנק שלך כדי לבדוק ולא היה מסמך, נכון?
ת. כתבתי על דף, לא בקלסר.
ש. כמה כספים נתתם כל חודש ל..., ל..., לשניהם יחד, מהיום שהתחתנו ועד שנפרדו?
ת. השאלה גדולה עלי, אני לא מחשב.
ש. את יודעת ש... טוענת שכל חודש נתתם להם 7,000 ₪, זה נכון?
ת. אני צריכה לבדוק, צריכה לראות את זה. יכול להיות, צריך לבדוק את זה.
ש. הבן שלכם גר אצלכם?
ת. כן.
ש. כמה שנים?
ת. חמש.
ש. הוא קיבל מכם כסף במהלך השנים האחרונות?
--- סוף עמוד 19 ---
ת. כן...".
74. מסתבר יותר על דעתי, כי אישורי הבת נחתמו לצורך הגשת התובענה, כי חזקת המתנה לא נסתרה, כי התובעים תמכו בשני ילדיהם (הבת ואחיה) ולא ראו במתנות והכספים, אלא עזרה בקיום ולא הלוואות של ממש, והרי אפילו את הוצאות השימוש הנמשך של הבת ברכב (שחולט כביכול), ממשיכים התובעים ומשלמים (עמ' 31).
75. תביעת התובעים לעניין "תשלומים תקופתיים", נדחית.
מי חייב מבין הנתבעים
76. העידה התובעת ביום 31.12.17 מעמ' 20 כך:
"ש. השאלה היא את חושבת שאת ההלוואות צריך רק ... להשיב, או ... ו... בחלקים שווים?
ת. אני חושבת שבחלקים שווים. הייתי רוצה שרק הוא, אבל זה לא ייצא כנראה לפועל".
77. צודקת התובעת, גם בתה, שהרי כללו של דין שחיובים שנוצרו למחיית משפחה חלים על שני בני הזוג בחלקים שווים (וראה: ע"א (חי') 651/08 גאגין נ' אפשטיין {פמ"מ – 5/9/2011}).