84. כאשר נשאל על כך התובע, התקשה להסביר מדוע המשיך וביצע פעולות ולא פעל לסגירת חשבון המסחר במהלך אותם חודשים (פ' 8.2.2018 עמ' 75 ש' 27 – עמ' 76 ש' 10):
"עו"ד מורן ביקל: בשיחה הזאת מה- 7 במרץ אתה אומר: 'אני אקח פסק זמן להסתכל בצד, אני אהיה רגוע', נכון?
מר מוטי כהן: נכון.
עו"ד מורן ביקל: והוספת בסוף: 'אני אעקוב ככה בזמני החופשי בלי להשתולל הפעם'?
מר מוטי כהן: נכון.
עו"ד מורן ביקל: אז אחרי שהפסדת 50,000$, אתה עדיין החלטת שאתה תמשיך, אולי קצת תרגיע תוריד את הרגל קצת מהגז, אבל אתה עדיין איתנו?
מר מוטי כהן: לא, לא בדיוק, אמרתי שאני לא רוצה ופנו אליי כמה פעמים.
עו"ד מורן ביקל: אוקיי, מה ההכוונה בלי להשתולל הפעם?
מר מוטי כהן: אני אסביר לך בדיוק מה הכוונה.
עו"ד מורן ביקל: משכרת את הכסף? ביקשת למשוך את הכסף?
מר מוטי כהן: לא".
85. כלומר, במשך מספר חודשים התובע היה מודע לכך שהוא מפסיד סכומים משמעותיים ולמרות זאת המשיך בביצוע העסקאות. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהתובע, לאחר שספג הפסדים ניכרים בתקופת המסחר הראשונה, לא שש לשוב ולהשקיע במערכת המסחר של החברה. הוא אף הבהיר זאת לבבלר כשהאחרון פנה אליו במטרה לשכנע אותו לחדש את פעילותו. אכן, התובע בסופו של דבר חזר לביצוע העסקאות, אך זאת לאחר שהופעל עליו לחץ משמעותי מצידו של בבלר, נציג החברה. כפי שמפורט לעיל, בבלר האיץ בתובע ודרבן אותו בנחישות לשוב ולסחור כדי להחזיר את הפסדיו, תוך הצגת מצג ברור של דחיפות לעשות כן.
86. לאור מכלול האמור אני סבורה כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור מסוים, שישקף את חלקו באחריות לנזקים נושא התביעה. בהקשר זה יצוין כי ישנם הבדלים מסוימים בין שתי תקופות המסחר. כך, ההפסדים בתקופת המסחר השנייה, נגרמו לאחר שהתובע כבר התנסה בזירת המסחר של החברה, ואף נגרמו לו הפסדים בתקופת המסחר הראשונה. בשלב זה היה אם כן התובע מודע יותר להשלכות האפשריות של השקעה באמצעות החברה. משהבין את הסיכונים וההפסדים האפשריים במסחר מסוג זה, התובע היה יכול להפסיק את הפעילות ולא לחזור ולהשקיע בשוק ההון בסיוע החברה ונציגיה. לכן, לכאורה, היה נכון לייחס לתובע אשם תורם גבוה יותר ביחס לתקופת המסחר השניה לעומת התקופה הראשונה.
יחד עם זאת, כעולה מהאמור לעיל, הלחץ שהופעל על התובע בתקופה השנייה על ידי בבלר להמשיך ולסחור באמצעות החברה, היה הרבה יותר אינטנסיבי מאשר בתקופה הראשונה. משום כך אני סבורה כי גובה האשם התורם שיש לייחס לתובע זהה בשתי תקופות המסחר.