45. ויצוין כי אין בקביעה האמורה בדבר תקופת הריבית כדי לסתור את קביעת בית משפט המחוזי לפיה חובו של אשכנזי נושא הפרשי הצמדה למדד החל מיום ביצוע העסקה, היינו מיום 29.12.2006 ולא מיום 8.9.2009. כפי שנפסק מקדמת דנא, מטרת ההצמדה למדד איננה זהה למטרת החיוב בריבית. בעוד שההצמדה למדד "אך מפצה ... על ירידת ערך הכסף... על-פי ערכו הריאלי במועד שבו הופקד... הכסף... מטרת הריבית היא כפולה: מקום ששיעורה עולה על שיעור האינפלציה, הריבית מפצה על ירידת ערך הכסף, אך יש בה גם תשלום דמי שימוש בכסף" (דנ"א 1792/00 מדינת ישראל נ' שדמון, פ"ד נ(5) 643, 666 (2002)). ההצמדה נועדה אפוא להתמודד עם השינויים העיתיים בערך הכסף המביאים לירידה בערכו (רע"א 1051/01 בן ארצי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 26-24 (11.5.2011); ע"א 4030/03 מפעלי גרנות אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' מס הכנסה – פקיד שומה למפעלים גדולים, [פורסם בנבו] פסקאות 12-10 (2.7.2007)). היינו, מטרת הצמדה למדד היא שמירה על ערך הכסף ותו לא. רציונאל זה חל גם על השנים בהן הכסף היה נתון בידי אשכנזי, על דעתו של בן שלמה. לעומת זאת, ריבית המצטרפת לתשלומי הצמדה באה לבטא את העובדה שכסף שהיה אדם זכאי לקבלו, עוכב על ידי אחר במקום להיות בשליטתו (עע"ם 3550/15 משרד הביטחון האגף לשיקום נכים נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 42 (30.5.2016); ע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד לה(2) 499, 504 (1981)). בהקשר זה אפוא, אין בן שלמה זכאי לקבל תשלום "דמי שימוש" על כספיו אלא החל מאותו תאריך שאשכנזי "השתמש" בכסף שלא על דעתו.
46. לפיכך, ערעורו של בן שלמה מתקבל בחלקו באופן שעל סכום החיוב שחויב בו אשכנזי, תתווסף ריבית החל מיום 8.9.2009 ועד התשלום המלא בפועל.
סיכומו של דבר, הערעור של אשכנזי נדחה על כל חלקיו וערעורו של בן שלמה מתקבל בחלקו כמפורט לעיל. כמו כן אשכנזי יישא בהוצאות בן שלמה בסך של 40,000 ש"ח.
ש ו פ ט
השופט נ' סולברג:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' אלרון:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ.
ניתן היום, י"א באלול התשע"ח (22.8.2018).