אפנה עתה לבחינת ערעורו של המפרק.
ערעורו של המפרק
29. המפרק טוען, כאמור, כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי בקשה 34 אינה מתאימה לבירור בדרך של בקשה למתן הוראות, וכי המפרק והרשות רשאים לעתור לחיוב המשיבים 6-1 בדרך של תובענה רגילה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
30. כידוע, ערכאת הערעור תתערב רק לעיתים נדירות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית ביחס לשאלה האם מחלוקת שהובאה לפניה מתאימה לבירור בדרך של בקשה למתן הוראות או שמא יש להעבירה לדיון בפסים של תביעה רגילה (רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן, פסקה 10 (26.3.2007); רע"א 8460/12 יצחקי נ' אלקלעי, פסקה 5 (31.1.2013); רע"א 983/18 שמש נ' יצחק רייס מפרק החברות, פסקה 5 (6.3.2018); ע"א 601/17 עו"ד מח'ול נ' אוחנה (31.5.2018)). המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר מקרים חריגים אלה.
31. בית המשפט המחוזי הבהיר בהחלטתו כי לצורך הכרעה בבקשה 34 נדרש בירור של מספר מחלוקות עובדתיות מורכבות ביותר (ראוי לציין כי תסקיר המפרק אשר צורף לבקשה 34 מכיל למעלה מ-30 עמודים ולמעלה מ-300 עמודי נספחים). משכך, נקבע כי המסגרת הדיונית המקוצרת של דיון בבקשה למתן הוראות אינה מתאימה, וכי היא עלולה לקפח את המשיבים 6-1, המבקשים לזמן עדים רבים. לא מצאתי להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר מצוי בנבכי הליך הפירוק הנדון, ואשר כערכאה הדיונית מכיר את הסוגיות העובדתיות הדורשות בירור, כפי שאף פורטו בהחלטתו, ואת האופן היעיל והצודק לבררן. לפיכך, דעתי היא כי יש לדחות את ערעור המפרק.
סוף דבר
32. לו תישמע דעתי, אציע לחבריי לקבל את ערעורו של מנדלסון ולקבוע כי בקשה 33 הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ומשכך, דינה להידחות על הסף. כן אציע לחבריי לדחות את ערעורו של המפרק.
המשיבים בע"א 1655/18 יישאו בהוצאות מנדלסון בסכום של 20,000 ש"ח. אין צו להוצאות בע"א 9341/17.
ש ו פ ט ת
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט מ' מזוז:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר.
ניתן היום, ד' בתשרי התשע"ט (13.9.2018).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת