ע"א 9341/17 ע"א 1655/18עו"ד שמעון אורי – מפרק החברה קילופי הזהב בע"מ נ' יעקב ברוך מנדלסון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9341/17 ע"א 1655/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר המערער בע"א 9341/17: עו"ד שמעון אורי – מפרק החברה קילופי הזהב בע"מ המערער בע"א 1655/18: יעקב ברוך מנדלסון נ ג ד המשיבים בע"א 9341/17: 1. יעקב ברוך מנדלסון 2. אברהם גד מנדלסון 3. ישראל מנדלסון 4. דן עדרי 5. עודד עדרי 6. אבנר משה ביתאן 7. מדינת ישראל (משרד הכלכלה והתעשייה – הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה) 8. בנק מזרחי טפחות בע"מ 9. הכונס הרשמי המשיבים בע"א 1655/18: 1. עו"ד שמעון אורי – מפרק החברה קילופי הזהב בע"מ 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ 3. הכונס הרשמי שני ערעורים, האחד על החלטה מיום 16.10.2018 והשני על פסק דין מיום 12.1.2018, שניהם של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) בפר"ק 2199-05 תאריך הישיבה: י"ט באב התשע"ח (31.7.2018) בשם המערער בע"א 9341/17 והמשיב 1 בע"א 1655/18: בעצמו (עו"ד אורי שמעון); עו"ד מורן עזרן בשם המערער בע"א 1655/18 והמשיבים 3-1 בע"א 9341/17: עו"ד נתנאל אבאיו; עו"ד אילון עישר בשם המשיב 4 בע"א 9341/17: עו"ד אמנון פרום בשם המשיב 5 בע"א 9341/17: עו"ד אביתר בינו בשם המשיב 6 בע"א 9341/17: עו"ד מרדכי רז בשם המשיבה 7 בע"א 9341/17: עו"ד חגית שפיצר בשם המשיב 9 בע"א 9341/17 והמשיב 3 בע"א 1655/18: עו"ד ענבל קדמי-עברי

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1. לפנינו שני ערעורים, האחד על החלטה מיום 16.10.2017 והשני על פסק דין מיום 12.1.2018, שניהם של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) בפר"ק 2199-05, בגדרם נדונו בקשות הנוגעות לפירוקה של חברת קילופי זהב בע"מ (להלן: החברה), כמפורט להלן.

השאלה המרכזית העומדת להכרעה בענייננו היא מתי מתחילה תקופת ההתיישנות בבקשות לפי סעיפים 355(א) ו-268 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה או פקודת החברות).

רקע

2. החברה נוסדה בשנת 2001 והקימה מפעל לקילוף, אריזה ושיווק של ירקות. יעקב מנדלסון, הוא המערער בע"א 1655/18 (להלן: מנדלסון), השקיע כספים בחברה והפך לבעל מניות ולשותף בה.

3. בשנת 2005 חתמה החברה על הסכם פשרה עם המשווקת הבלעדית של תוצרתה, במסגרת הליך בוררות שהתנהל בפני בד"ץ העדה החרדית ירושלים. בהמשך לכך, ביום 25.7.2005 פנה מנדלסון לבד"ץ העדה החרדית ירושלים וביקש צו מניעה נגד אכיפת הסכם הפשרה בטענה כי הוא פיקטיבי ונעשה שלא בידיעתו. צו מניעה ניתן כמבוקש. למחרת, ביום 26.7.2005, מכר מנדלסון בשם החברה, ועל דעת עצמו בלבד, את בית האריזה של החברה לצד שלישי תמורת סך של 874,575 ש"ח בתוספת מע"מ. בו ביום הפקיד מנדלסון את ההמחאה שהתקבלה מהצד השלישי בחשבון החברה בבנק הפועלים, והעביר מייד את הסכום לחשבונו הפרטי באותו בנק. ברישומי הבנק נרשם כי מדובר בהחזר הלוואת בעלים. כמו כן, הופקדה על-ידי מנדלסון בחשבון החברה בבנק מזרחי טפחות המחאה נפרדת על סך 148,677 ש"ח עבור המע"מ בגין עסקת המכירה, אך היא הוחזרה פעמיים, וכובדה, בסופו של דבר, רק ביום 1.9.2005.

4. ביום 26.8.2005 הוגשה בקשה לפירוק החברה על-ידי שניים מנושיה, וביום 16.12.2007 מונה כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) כמפרק זמני. בהמשך, ביום 27.12.2007 מונה עו"ד אריה נח למנהל המיוחד של החברה, וביום 21.2.2008 בוטל מינויו ומונה תחתיו עו"ד שמעון אורי, הוא המערער בע"א 9341/17. ביום 14.7.2008 ניתן צו פירוק לחברה, וביום 10.3.2009 מונה עו"ד שמעון אורי למפרק החברה (להלן: המפרק).

5. ביום 9.7.2015 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות נגד מנדלסון ונגד בנק המזרחי (להלן: בקשה 33), בגדרה ביקש כי בית המשפט המחוזי יורה למנדלסון להשיב לקופת הפירוק סך של 874,575 ש"ח (הסכום אשר העביר מנדלסון לחשבונו הפרטי) בטענה כי מדובר בהעדפת מרמה הבטלה לפי סעיף 355(א) לפקודת החברות. כן התבקש בית המשפט המחוזי להורות למנדלסון ולבנק המזרחי להשיב לקופת הפירוק סך של 148,677 ש"ח (סכום המחאת המע"מ), בטענה כי ההמחאה נפרעה לאחר תחילת הפירוק ומשכך היא בטלה לפי סעיף 268 לפקודה.