מן הכלל אל הפרט
24. בשים לב לאמור לעיל, אבחן עתה את התקיימות שלושת התנאים להתחלת מרוץ ההתיישנות בענייננו (היווצרות עילת התביעה, ידיעת התובע על אודות העילה, וקיומו של כוח תביעה בידי התובע).
מועד היווצרות העילות
25. עילת התביעה נגד מנדלסון לפי סעיף 355(א) התגבשה כאמור לעיל כבר בעת "פירוקה", היינו בעת הגשת הבקשה לפירוק החברה ביום 26.8.2005.
עילת התביעה נגד מנדלסון לפי סעיף 268 התגבשה ביום 1.9.2005, בו נפרעה ההמחאה על סך 148,677 ש"ח שהתקבלה עבור המע"מ בעסקת המכירה. במועד זה כבר הייתה החברה בפירוק, ומשכך היווצרות עילת התביעה מכוח סעיף זה חלה ביום ביצוע העסקה.
ידיעת התובע על אודות העילה, וקיומו של כוח תביעה בידי התובע
26. מנדלסון טען הן בבית המשפט המחוזי והן בערעורו לפנינו כי כבר ביום 2.1.2006 הגיש רו"ח שאקי, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט לנהל חקירה בענייני החברה, דו"ח לתיק הפירוק, במסגרתו התייחס למכירת בית האריזה על-ידי מנדלסון. בדו"ח פורטו נסיבות המכירה ואף צוין כי היא בוצעה באורח חד צדדי וללא ידיעת שותפיו, כשמטרתה היא "להבריח נכסי החברה". טענה זו לא נסתרה על-ידי הכנ"ר או המפרק.
יתר על כן, המפרק והכנ"ר לא טענו כלל כי לא ידעו על אודות עילות התביעה נגד מנדלסון או כי לא היה בידיהם כוח תביעה להגשת הבקשות מעת שמונו כבעלי תפקיד, ומיקדו את כלל טענותיהם בשאלת מועד היווצרותה של עילה זו. בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן לקבוע שידיעת החברה על עילות התביעה נגד מנדלסון והתקיימותו של כוח תביעה בידיה התגבשו – לכל המאוחר – ביום 16.12.2007, הוא מועד מינוי הכנ"ר כמפרק הזמני. במועד זה, כאמור, הדו"ח של רו"ח שאקי היה בתיק הפירוק, ובידי המפרק הזמני הייתה כבר הידיעה על אודות עילת התביעה, וכבר אז הייתה קיימת האפשרות להגיש בקשה למתן הוראות נגד מנדלסון בעילות האמורות.
27. מכל האמור עולה כי שלושת התנאים להתחלת מרוץ ההתיישנות – היווצרות העילה, ידיעת התובע אודותיה, וקיומו של כוח תביעה בידי התובע - התקיימו בענייננו – לכל המאוחר – ביום 16.12.2007. משכך, המועד האחרון להגשת התביעה בשל העילות הנדונות היה ביום 16.12.2014, כפי שאף קבע השופט מינץ בהחלטתו מיום 12.10.2015.
28. אשר על כן, הגשת בקשה 33 על ידי המפרק ביום 9.7.2015 נעשתה חודשים רבים לאחר תום תקופת ההתיישנות, ודינה להידחות על הסף מחמת התיישנותה.
לפיכך, אציע לחבריי לקבל את ערעורו של מנדלסון.