50. גם עדותו של מצטפא – דודו של תאא'ר שליווה אותו בהתקשרות ובשלבים שקדמו לה – לא היתה נקייה מקשיים.
בעניינו של מצטפא התגלה פער מהותי בין גרסתו בכתב ההגנה ובחלקים מתצהירו לבין התמונה שעלתה מהעדויות, ובכלל זה עדותו שלו.
בהגנתו טען מצטפא כי מעורבותו בעסקת המכר התמצתה בכך שהתבקש לברר אם ניתן לבצע את המכר במובן זה שהוא לא יימכר לידיים יהודיות, "הא ותו לא" (פסקה ראשונה וכן ס' 26 שם). לטענתו, נכח רק בפגישה אחת בין הצדדים בתחילת הדרך (ס' 21 לכתב הגנתו); הוא לא היה מעורב או מעורה בפרטי העסקה; לא היה מעורב בניסוח ההסכם (ס' 32 שם); הוא לא הכיר את מצבו החוקי והתכנוני של הנכס (ס' 8 שם); בכלל זה לא ידע על כך שהוגשה בקשה להארכת מועד בקשר לצו ההריסה, לא ידע כי זו נדחתה (ס' 36 שם) ולא היתה לו כל ידיעה ביחס להליכים הנטענים בקשר לנכס (ס' 37 שם). מצטפא חזר על חלק מהטענות גם בתצהירו.
בתחילת עדותו אישר את האמור בכתב ההגנה בכל האמור במעורבותו המצומצמת ובכך שלא הכיר את המצב התכנוני של הנכס (ע' 44, ש' 36-35). אלא שהתמונה שהתבררה היתה שונה בתכלית. מצטפא נטל חלק במספר פגישות בקשר למכר – כפי הנראה בכל הפגישות המרכזיות – ולא בפגישה אחת כפי שנטען לכתחילה (ע' 45, ש' 31); בניגוד לנטען, הוא היה מעורב עד מאד בניסוח מסמכי ההתקשרות, התערב, העמיד תנאים ועמד על הכנסת שינויים (ע' 46, ש' 4-1); הוא העיד כי ידע על מצבו התכנוני של הנכס, על כך שניתן צו הריסה וגם על הליך הערעור בבית המשפט המחוזי ותוצאתו לפיה ייהרס הנכס בתוך 60 ימים, והכל לפני שנעשה ההסכם (ע' 45, ש' 10-5). זאת בסתירה הן לאמור בכתב הגנתו הן לאמור בתצהירו (למשל ס' 25-24 שם חזר על טענתו שלא ידע על ההליכים הנטענים בקשר לנכס). לטענתו הוא עמד על כך שהתובע יחתום על האישור בכתב יד המאשר את דבר ידיעתו על כך שהנכס צריך להיהרס בתוך 60 ימים, לאחר שמצא, כך לטענתו, שהדברים לא צוינו בנספח המודפס (ע' 2, ש' ע' 2, ש' 32-28) ולטענתו הוא זה שכתב את האישור בכתב ידו (ע' 46, ש' 9-6). בנוסף, מצטפא העיד כי הודיע שאם לא ייערך אישור כפי שדרש "אני מבטל" את העסקה (ע' 2, ש' 30-29). במקומות אחרים התבטא כמי שהוא עצמו צד לעסקה או מקבל ההחלטות בקשר אליה: "כשבאנו למכור", "אמרנו להם", "סיכמנו על הדבר הזה", ובכל האמור בהעדר התייחסות לעניין ההיתר "אמרתי שאני לא מסכים להסכם הזה" (ע' 2, ש' 17, 20, 24). מכל אלה עולה בבירור כי מצטפא, כפי הנראה על רקע מעמדו והכבוד שרוחשים לו בני המשפחה והסובבים אותו, מילא תפקיד מרכזי במהלך ההתקשרות.