המרחק בין הגרסה שהועלתה בכתב ההגנה ובחלקים מהתצהיר לבין תמונת הדברים לאשורה – עצום. הוא מעורר תמיהות. לאלה לא בא כל הסבר. הדברים מקרינים על האפשרות לסמוך על העדות.
מעדותו של מצטפא עלו ספקות נוספים. כך טען בעדות לפתע כי כבר בראשית הדרך, וזמן רב קודם להתפתחויות המאוחרות בהליכים בעניין הנכס, אמר לתובע כי "בכל רגע יכולים להרוס את הבית" (ע' 45, ש' 13-12). גרסה זו לא בא זכרה קודם לכן, בין בכתב הגנתו בין בתצהירו (ולמעשה היא עומדת בניגוד לאלה). לא היה בפי מצטפא הסבר של ממש לכך. תשובתו כי הוא "לא יודע בדיוק על התצהיר וההליכים" וכי "ההליכים אצלכם שונים מההליכים אצלנו" לא היתה משכנעת (ע' 45, ש' 22-14). גם תשובות אחרות שנתן עוררו תהיות (למשל, במקום אחד העיד כי ידע על תוצאת הליך הערעור בבית המשפט המחוזי וכי תאא'ר סיפר לו על כך, ע' 45, ש' 8-5; ובמקום אחר טען שלא שאל את תאא'ר מדוע ייהרס הבית בתוך 60 ימים (אף שעניין זה הוא תוצאתו הישירה של ההליך בבית המשפט המחוזי), ע' 48, ש' 11-10; בהמשך הסביר שהבית ייהרס משום שתאא'ר "מיצה את כל האמצעים שעמדו לרשותו", ע' 48, ש' 13-12; ולאחר מכן שב וטען שלא ידע על ההליכים הקודמים, במה שנחזה להיות ניסיון לסגת ממה שאמר קודם לכן, ע' 19-16)).
51. עדותו של עיסא – קרוב משפחתו של תאא'ר שהיה מעורב אף הוא במגעים קודם להתקשרות – עוררה אף היא סימני שאלה.
בעניינים מרכזיים מסר עיסא גרסה מסוימת ולאחר שהוצג לו כי זו אינה מתיישבת עם תמונת הדברים שהובאה לפני בית המשפט חזר בו מדבריו, בלי הסבר של ממש למה שאמר לכתחילה ותוך שפטר עצמו בכך ש"אינו זוכר" (כך, למשל, העיד בבטחה כי בפגישה מסוימת שנערכה עם מכובדים לאחר סירובו הראשון של תאא'ר לחתום על הסכם המכר, אמר מצטפא לתובע כי הבית ייהרס בתוך 60 ימים, ע' 61, 18-14, ומשהוצג לו שהדבר אינו אפשרי משום שבאותה עת טרם ניתנה ההחלטה הרלבנטית, שינה וטען כי אינו זוכר אם עניין 60 הימים נאמר, ע' 61, 25-19; כך טען כי מסירת המפתחות לתובע נעשתה עוד קודם לחתימת ההסכם, עניין הנוגע במישרין לגרסאות הצדדים ביחס לאישור בכתב יד, ע' 60, ש' 36-33; ולאחר שעומת עם לשון האישור פטר עצמו ב"וואלה, אני לא זוכר", ע' 61, ש' 6-4; גם ביחס לדברים שנאמרו בפגישה שבה נחתם הסכם המכר השיב בשלב מסוים כי אינו זוכר בדיוק מה היה בפגישה, כי יצא לעשן, יצא ונכנס, ע' 58, ש' 3-2). התגלו סתירות מסוימות בעדותו ובין העדות לתצהיר (כך, למשל, העיד כי לראשונה ידע על כך שיש להרוס את המבנה בתוך 60 ימים רק במעמד החתימה, ע' 60, ש' 17-14, אף שבמקום אחר העיד שהדבר נאמר בישיבה קודמת, ע' 61, ש' 18-14; משתי האמירות הסתייג עיסא סמוך לאחר שנאמרו, ע' 60, ש' 19-18, ע' 61, ש' 25; כך העיד כי בפגישה בבית קודם לחתימה נכח רק תאא'ר בשונה מן האמור בס' 9 לתצהירו שם טען כי גם מצטפא היה שם והבהיר לתובע כי המבנה צפוי להיהרס בתוך 60 ימים, ע' 55, ש' 36-35). גם ביחס לעיסא התעורר לא אחת הרושם כי הוא מנסה להשיב באופן שיתאים, להבנתו, למצופה ממנו ולמה שיועיל להגנה (לעיתים לאחר התערבות או קריאות ביניים של אחרים, למשל, לכתחילה העיד כי הוא השתתף גם בפגישה משנת 2015 בה נערך מסמך הוויתור, ע' 53, ש' 7, עיסא עמד על תשובתו זו גם לאחר שנשאל שוב באופן ברור, ע' 53, ש' 20-14; אלא שלאחר התערבות מצד בא כוחו השיב לפתע כי אינו מבין, ע' 53, ש' 28; ולאחר חילופי דברים נוספים באולם שינה עדותו וטען כי לא השתתף בפגישה האמורה, ע' 54, ש' 14-6).