52. בשורה התחתונה, עדות כל אחד מהנתבעים – תאא'ר, מצטפא ועיסא – עוררה ספקות. מכל אחת מהעדויות עלו קשיים. כפי שנראה להלן, התגלעו סתירות בלתי מבוטלות גם בין עדויות הנתבעים לבין עצמן, חלקן בעניינים מרכזיים. יצוין עוד כי על פי רוב, נכחו הנתבעים באולם בית המשפט בזמן עדותו של מי מהם. לא פעם ולא פעמיים, התפרץ מי מהנתבעים והתערב במהלך עדותו של נתבע אחר (למשל, ע' 40, ש' 5-3, ע' 42, ש' 9, ע' 46, ש' 21-20, ע' 67, ש' 8). גם באי כוח הנתבעים התערבו, באורח החורג עד מאד מהמקובל, במהלך העדויות באופן שהצריך התייחסות חוזרת של בית המשפט (למשל, ע' 35, ש' 21-20, ע' 39, ש' 10-7, ע' 45, ש' 24, ע' 53, ש' 36-22, ע' 54, ש' 2, ע' 55, ש' 11-1, ע' 56, ש' 5-4 וההחלטה שלאחר מכן, ע' 69, ש' 8, ע' 73, ש' 24). עניין זה מקרין על המשקל שניתן ליתן לדברים שנאמרו לאחר התפרצות או התערבות כאמור.
כל אלה משליכים על האפשרות לסמוך על עדויות הנתבעים.
53. עדותו של התובע, לעומת זאת, עוררה באורח כללי רושם מהימן. היא השתלבה בתמונה הכוללת שהובאה לפני בית המשפט. בחינה מדוקדקת של מסמכי ההתקשרות, ובעיקר של האישור בכתב יד, מספקת תמיכה נוספת לעדות התובע.
הנתבעים הצביעו על עניינים שונים בעטיים אין ליתן אמון בתובע. נתתי דעתי לכל הנטען.
חלק מהסתירות עליהן הצביעו הנתבעים לא היו סתירות של ממש (למשל, בכל האמור באופן התשלום לנוטריון עדילה, בעדותו הסביר התובע כי העביר את התשלום לידי תאא'ר באופן שאינו מקים סתירה ברורה ביחס לאמור בס' 13 לתצהירו כי נדרש על ידי תאא'ר ואביו לשלם את שכר הנוטריון). אכן, בקטעים מסוימים בעדות היו חלק מתשובות התובע בלתי ברורות די הצורך. לעיתים עלה הרושם כי התובע מזדרז להשיב, אפשר כלאחר יד, ולא אחת מבלי שנתן דעתו למלוא הפרטים עליהם נשאל (למשל, תשובתו בע' 16, ש' 12-10 כי אינו זוכר את שנאמר לו על ידי עו"ד איוב באשר לאפשרות הכשרת הבנוי אל מול תשובתו כששב ונשאל את השאלה על ידי בית המשפט, ע' 16, ש' 20-19; תשובותיו בכל האמור באי נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד ג'מאל, ע' 12, ש' 27-19; התשובות הסתמיות כי אינו זוכר פרטים ביחס לפגישות בהן השתתף הנתבע 1, אביו של תאא'ר, ע' 10, ש' 18-15, ש' 33-32; תשובתו כי אינו יודע יעוד קרקע מהו, ע' 14, ש' 21-20). בהקשר מסוים עלה הרושם כי התובע "מדקלם" בתשובה לשאלות שנשאל הסבר שלא הוברר עד כמה הוא נהיר לו ועד כמה הוא רלבנטי לשאלה שנשאל (ראו תשובתו החוזרת על כך שצו הריסה משפטי ניתן להארכה בניגוד לצו הריסה מנהלי, למשל, ע' 21, ש' 22-19; ע' 25, ש' 10-9; ע' 26, ש' 10-8). התגלתה גם אי התאמה מסוימת בין תיאור הדברים בתצהיר התובע לבין תיאורם בעדות (ראו הרושם העולה מס' 19 לתצהיר התובע כי פגישת החתימה נקבעה מעכשיו לעכשיו אל מול האמור בעדות, ע' 19, ש' 30 – ע' 20, ש' 20).