התגלו סתירות בעניינים מהותיים בין האמור בתצהירו של תאא'ר לבין עדותו (כך, למשל, בס' 29 סיפא לתצהיר ציין כי מצטפא נכח במעמד מסירת המפתחות לתובע וכי באותו מעמד אמר לתובע כי המבנה עתיד להיהרס בתוך 60 ימים; ואילו בעדותו טען כי מצטפא לא היה נוכח בעת מסירת המפתחות, ע' 43, ש' 18; עניין שיש לו נגיעה ישירה גם לגרסאות הצדדים באשר לנסיבות האישור בכתב יד). חלק מהתשובות שנתן אינן מתיישבות, אפשר שאינן יכולות כלל להתיישב, עם התמונה שהובאה לפני בית המשפט (כך, למשל, טען תאא'ר בעדותו כי בעת שמסר לתובע את תיק העבירה הנוגע לנכס, זאת קודם לתשלום המקדמה במאי 2012 (ס' 11 לתצהיר תאא'ר, ע' 39, ש' 3-1), אמר לתובע כי המבנה צריך להיהרס בתוך 60 ימים (ע' 38, ש' 28-26); אף שבמועד זה טרם ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודבר ההריסה הצפויה ופרק הזמן לביצועה לא היו ידועים; ראו גם טענתו בעדות כי אביו לא ידע על כוונתו למכור לתובע וזאת אף שהאב חתם לתאא'ר על יפוי כח יום קודם למועד הישיבה הראשונה שנועדה לחתימה על הסכם מכר, ע' 37, ש' 2-1; הרושם היה שתאא'ר מנסה להרחיק את אביו, שבאותה עת היה גם הוא נתבע). התעוררו סימני שאלה ממשיים ביחס לגרסאות שמסר בעניינים שבלב במחלוקת (כך, כשהוצג לו בישיבת קדם המשפט האישור בכתב יד שצורף לכתב הגנתו שלו, לא ידע במה מדובר ולא הכיר את המסמך, ע' 2, ש' 7-10; גם בס' 29 לתצהירו טען שאינו זוכר את המסמך; והנה בעדותו ידע לפתע להשיב כי דודו מצטפא הוא שניסח את המסמך וכי זה נערך במשרדו של עו"ד איוב, ע' 43, ש' 26-23 באופן שנראה כניסיון להתאים התשובה לגרסת מצטפא). חלק מתשובותיו עמד בסתירה למסמכים שהוצגו מטעמו (כך, למשל, טען כי לא אמר לתובע שהוא פועל לנסות להכשיר את הבנייה ולהאריך מעת לעת את המועד להריסה והוסיף וטען כי בפועל אף פעם לא פעל בניסיון לקבלת היתר בנייה לנכס, ע' 38, ש' 9-3; בעוד שבבקשה שהגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, נספח ד' לתצהירו, טען את ההיפך הגמור; וראו גם הסתירה הברורה בין טענת תאא'ר כי חשש שהתובע הוא איש קש של קבוצות הימין וכי בשל כך נדרש אישור של הרשות הפלסטינית, למשל בס' 10 סיפא לתצהירו, אל מול עדות סובחי ע' 66, ש' 18-14 ממנה השתמע שלא כך הדבר). חלק מהתשובות שהשיב בעדות לא התייחסו לשאלות שנשאלו באופן שעורר רושם מתחמק (למשל, ע' 42, ש' 7-5 נוכח אי התאמה בין התשובה שהשיב למועד הנטען של הפגישה עם סובחי; וראו גם: ע' 42, ש' 36-27; ע' 37, ש' 19-16; ע' 38, ש' 36-29).
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
חולמים להתחתן ולעלות לישראל? הנה דברים שכדאי לדעת
הסכמי ממון
שירותים נוטריוניים
עסקאות וסכסוכים בינלאומיים ו"נחיתה רכה" בישראל
מאמר בנושא תוקף של הסכם ממון שנחתם מחוץ לישראל לאחר ביצוע עליה לישראל. את המאמר כתבה עו"ד שלי וילנר ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.