מהראיות שהובאו עולה כי תאא'ר אכן מסר לתובע מסמכים מסוימים בקשר לצו ההריסה. התובע אישר בעדותו כי ניתנו לו "שוברי התשלום, העבירות הקנסות" (ע' 13, ש' 17-9, 23) וכי העביר את המידע לעו"ד איוב שטיפל בעניינו (שם, ראו גם ע' 16, ש' 5-4 שם העיד כי את גזר הדין שציווה על הריסה משנת 2003 ראה רק לאחר מעשה). עם זאת, הנתבעים לא הניחו תשתית מספקת באשר לכלל המסמכים שנכללו לטענתם בתיק העבירה שנמסר לתובע. תאא'ר לא פירט בתצהירו באורח ממשי מה נכלל בתיק האמור. הוא לא צירף את המסמכים שלטענתו נכללו בתיק שנמסר. מעדותו עלה כי אינו יודע במדויק אלו החלטות היו בתיק שמסר (ע' 39, ש' 6, וראו גם התשובות הכלליות בע' 38, ש' 11-10, ש' 23-22, וההתייחסות הבלתי ברורה למועדים שונים בקשר עם המצוי בתיק, ע' 41, ש' 27-26). התובע מצדו, לא הביא לעדות את ג'מאל, שלידיו מסר תאא'ר את המסמכים, אף שלדבריו לא היתה מניעה לעשות כן (ע' 16, ש' 8-9).
מכאן שלא הוברר די הצורך אלו מסמכים נמסרו לתובע בקשר עם צו ההריסה. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכמה נקודות:
ראשית, גם לשיטת הנתבעים תיק העבירה נמסר לתובע בשלבים המוקדמים של המגעים ובחודש מאי 2012 (ע' 89, ש' 4-3). במועד זה טרם התקבלו ההחלטה ופסק הדין שלפיהם לא ניתן היה עוד לדחות את ביצוע צו ההריסה ובשל כך צפוי היה המבנה להיהרס בתוך זמן קצר. ממילא אין בטענות בקשר עם מסירת תיק העבירה כדי להשליך על המחלוקת אם דבר ההריסה הקרובה גולה לתובע אם לאו.
שנית, בהליך שלפניי הוגשו אך מסמכים בודדים מתוך ההליכים הפליליים בקשר לצו ההריסה (לפירוט ראו בפסקאות 21-19 לעיל). בגדרי אלה נכללה גם בקשה שהגיש תאא'ר לבית המשפט לעניינים מקומיים להארכת המועד לביצוע צו ההריסה (נספח ד' לתצהיר תאא'ר). בבקשה זו טען תאא'ר, באמצעות בא כוחו שם, כי השקיע מאמצים רבים לשם הכשרת הבנייה, כי התקשר עם אדריכל, כי הוכנה תכנית מדידה וכי הוא והאדריכל מטעמו הצליחו לפתוח בחודש מרץ 2010 תיק ת.ב.ע שמכשיר את עבירות הבנייה בנכס וכי "זה עניין של זמן עד להוצאת ההיתר המבוקש" (שם ס' 6). ככל שבקשה כאמור, או בקשה דומה קודמת בזמן, נכללו במה שנמסר לתובע – וטענת הנתבעים היא כי מלוא התיק נמסר – אפשר שיש בכך כדי לתמוך דווקא בגרסת התובע כי הוצג לו מצג לפיו הנתבעים פועלים להכשרת הבנייה ולדחיית ביצועו של צו ההריסה מעת לעת. בנוסף, צו ההריסה ניתן בשנת 2003, קרוב לעשור קודם לכן. במשך שנים ארוכות הוא לא בוצע. גם בכך יש משום תמיכה בטענות התובע ביחס למצג שהוצג לו בדבר עיכוב הביצוע מעת לעת (וראו גם עדות תאא'ר, ע' 35, ש' 29).