בנוסף, טענת תאא'ר כי בפועל אף פעם לא פעל בניסיון לקבלת היתר בנייה לנכס (ע' 38, ש' 9-3) עומדת בסתירה חזיתית לאשר טען בהליך משפטי לפני בית המשפט לעניינים מקומיים בגדר בקשתו להארכת מועד. הקושי העולה מכך ברור. אפשר שהוא מקים לתאא'ר השתק שיפוטי. בטענות שטען תאא'ר בבקשה האמורה – ובכלל זה כי ההיתר בהישג יד – יש כדי להקרין גם על טענת הנתבעים כי התובע ידע כבר מראשית הדרך שאין כל אפשרות להכשרת הבנוי משום שמדובר בקרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח. התובע העיד כי עו"ד איוב לא אמר לו שלא ניתן יהיה להכשיר את הבנייה (ע' 16, ש' 20-19, אך ראו תשובה מסויגת יותר קודם לכן, ע' 16, ש' 12-10; ראו גם תיאור המצב התכנוני בס' 6 לחוות דעת השמאי קיימרי בדבק התחשבות בבנייה קיימת בשטח). עם זאת, התובע נמנע מלהביא לעדות את עו"ד איוב. בתמונה הכוללת, אינני סבור כי הונחה תשתית מספקת לכך שהתובע ידע שלא ניתן יהיה להכשיר את הבנוי. מכל מקום, אפילו נניח שהתובע ידע שהכשרת הבנוי אינה אפשרית או מסתברת, אין פירושו של דבר כי ידע שהנכס ייהרס בתוך זמן קצר, וכי נסתם הגולל על האפשרות להמשיך ולהשתמש בנכס תוך דחייה מעת לעת של ביצוע צו ההריסה, כפי שנעשה עד כה ובמשך קרוב לעשור.
79. הטענה כי התובע חפץ בקרקע ולא במבנה – הנתבעים טענו כי בהזדמנויות שונות לאחר שהובהר לתובע כי נגד המבנה עומד צו הריסה השיב התובע כי הוא מעונין בקרקע ולא במבנה וזאת נוכח מיקום הקרקע, סמוך לטיילת ארמון הנציב, ובנקודה המשקיפה על הר הבית (למשל, ס' 9 לתצהיר תאא'ר). נראה כי בכך ביקשו לתמוך את טענתם כי גילו לתובע את מצב הדברים לאשורו וליתן הסבר לכך שהתובע בחר להתקשר בעסקה אף שידע כי המבנה צפוי להיהרס בקרוב.
לעיל נדחתה טענת הנתבעים כי גילו לתובע את מצב הדברים במלואו ובכלל זה כי נוכח ההחלטות שהתקבלו עתיד הנכס להיהרס בתוך זמן קצר. בטענות עתה אין כדי לשנות. אין לקבלן.
הטענות לא נזכרו כלל בכתב ההגנה שהוגש מטעמם של תאא'ר ועיסא. נהפוך הוא. שם נטען, באופן העומד בסתירה לטענה כיום, כי התובע הודיע שבכוונתו להקים מבנה שלם על החלקה (ס' 19 לכתב ההגנה, וראו הטענה שם כי התובע אמר שייעשה כן לאחר שיביא לביטול צו ההריסה בסיוע פקיד בעירייה אותו הוא מכיר, טענה זו נפקדה מהתצהירים שהוגשו לאחר מכן). די בכך כדי להשליך על המשקל שניתן לתת לטענות.
הטענה כי התובע חפץ בקרקע ולא במבנה שעליה אף אינה נתמכת במסמכי ההתקשרות. הנתבעים הפנו לכותרת ההסכם שנעשה שהיא "הסכם מכר קרקע". אלא שהסכם המכר – והעברת הזכויות מכוחו – מתייחסים בבירור גם למבנה הבנוי על הקרקע (ס' 1 סיפא שם).