18. בשלב זה נעמוד בקצרה על מצב ההליכים בקשר לנכס תוך התמקדות בהתפתחויות שחלו סמוך לפני שנחתם הסכם המכר.
19. בשנת 2002 הוגש נגד תאא'ר כתב אישום בין היתר בשל בנייה ללא היתר בשטח ציבורי פתוח בחלקה הנדונה (ת"פ 10066/02, נספח ב' לתצהיר תאא'ר). תאא'ר הורשע בעבירות שיוחסו לו. בגזר דין מיום 20.5.03 הוא הצטווה להתאים את המבנה לתכניות ולהיתרי הבנייה הקיימים באזור, לרבות בדרך של הריסה וזאת עד ליום 20.11.04. כן נקבע כי ככל שתאא'ר יתקדם בהליכי הוצאת היתר למבנה יהיה רשאי לבקש לדחות את מועד כניסת הצו לתוקף (גזר הדין צורף כנספח ג' לתצהיר תאא'ר).
20. בשנת 2006 הוגש נגד תאא'ר כתב אישום נוסף בשל כך שלא הרס את המבנה חרף גזר הדין שהורה לו לעשות כן (ת"פ 9528/06, נספח א1 לכתב ההגנה). ביום 5.12.06 ניתן גזר דין בגדרו הותלה תוקפו של צו ההריסה וההתאמה עד ליום 5.12.07 (שם).
21. בשנים שלאחר מכן לא בוצעה הריסה של המבנה. ככל הנראה פעל תאא'ר להגיש מעת לעת בקשה להארכת המועד לביצוע הצווים, על רקע התקדמות נטענת בהליכי ההכשרה (בהליך שלפניי הוגשו אך מסמכים בודדים מתוך ההליכים הפליליים הנזכרים, עם זאת ההחלטה נספח ד' לתצהיר תאא'ר שתידון בהמשך ניתנה על גבי בקשה כאמור).
22. התובע אישר כי ידע על דבר קיומו של צו ההריסה. טענתו התמקדה בהתפתחויות שאירעו בשלהי שנת 2012 ובתחילת שנת 2013, סמוך לפני חתימת הסכם המכר ואשר לטענתו לא גולו לו. נתייחס עתה להתפתחויות אלה.
23. נזכיר את מיקום הדברים על ציר הזמן במישור ההסכמי: בשלהי חודש נובמבר 2012 נפגשו הצדדים לשם חתימה על הסכם מכר, לאחר שקודם לכן שולמה מקדמה ונעשו פעולות לקידומה, אלא שבפגישה חזר בו תאא'ר וסירב לחתום על ההסכם.
24. לאחר מכן אירעו ההתפתחויות הבאות.
25. ביום 16.12.12 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו של תאא'ר להארכת המועד לביצוע צו ההריסה (נספח ד' לתצהיר תאא'ר). בית המשפט קבע כי חרף טענותיו של תאא'ר למאמצים ופעולות שביצע לשם הכשרת הבנייה בנכס יש לדחות את הבקשה להארכת מועד "נוכח היקף העבירה, ונוכח העובדה שהכשרת העבירה אינה נראית באופק או בכלל" (שם, תגובת המדינה הנזכרת בהחלטה לא הוגשה בתביעה שלפניי).
26. כלומר, אם עד כה נדחה מעת לעת המועד לביצוע צו ההריסה – שניתן כזכור לכתחילה בשנת 2003! – באופן שאיפשר להימנע מביצוע ההריסה משך קרוב לעשור, זאת הפעם נדחתה הבקשה.
27. תאא'ר לא אמר נואש. הוא הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה האמורה (ע"פ 41060-12-12). הדיון בערעור התקיים ביום 12.2.13. במהלך הדיון הודיע בא כוחו של תאא'ר כי הוא חוזר בו מהערעור וזאת לאור הצהרת המדינה כי "לא תנקוט בהליכי פינוי והריסה של המבנה משך 60 ימים מהיום" וזאת על מנת "לאפשר ל[תאא'ר] זמן להתארגנות לצורך הריסת המבנה". בית המשפט נתן לאמור תוקף של פסק דין (נספח י"ג לתצהיר התובע).