28. כשבועיים ימים לאחר מכן – ביום 28.2.13 – נחתם הסכם המכר וזאת לאחר שתאא'ר שב ושינה דעתו והסכים להתקשר בהסכם.
29. התובע טען כי בהחלטות האמורות נחרץ גורלו של הנכס להריסה תוך זמן קצר; וכי הנתבעים הסתירו ממנו את ההתפתחויות האמורות והזדרזו להביא להתקשרות עמו סמוך לאחריהן בידיעה שבתוך זמן קצר ייהרס הנכס שרכש והוא יעמוד מול שוקת שבורה. הנתבעים טענו כי גילו לתובע את התמונה במלואה, ובכלל זה באורח מפורש כי הנכס עתיד להיהרס בתוך 60 ימים. כן טענו כי חרף האמור ביקש התובע להתקשר בהסכם והסביר כי הוא מעוניין בקרקע, נוכח מיקומה, ולא במבנה עצמו.
30. קודם לדיון בטענות הצדדים נעמוד בקצרה על האופן שבו בא מצב הדברים האמור לידי ביטוי בהסכם המכר ובמסמכים נלווים לו.
הסכם המכר ומסמכים נלווים
31. המחלוקת בין הצדדים באשר לגילוי שנעשה כלפי התובע היא ממוקדת. התובע אינו חולק כי ידע שהנכס נבנה ללא היתר וכי ניתן צו הריסה. טענתו נסבה, כאמור, על כך שהנתבעים הסתירו ממנו את ההתפתחויות שנזכרו לעיל, שמכוחן לא ניתן היה עוד להאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה והנכס נידון להריסה בתוך זמן קצר – 60 ימים.
32. נציג את הוראות הסכם המכר ושני מסמכים נלווים אליהם הפנו הצדדים במסגרת טענותיהם.
33. הסכם המכר – הסכם המכר מוכתר כ"הסכם מכר קרקע" והוא מתייחס להעברת הזכויות בחלקה ובבניין שעליה (ס' 1 סיפא). בהסכם נקבע כי התובע "בדק את הנכס ומכיר אותו לחלוטין בהיכרות מלאה" וכי "עיין בכל המסמכים הקשורים בבעלות [ב]נכס" (ס' 2 סיפא להסכם, תרגומים צורפו בגדרי נספח ט' לתצהיר התובע, ונספח ד' לכתב ההגנה, אף שהתרגומים אינם זהים, אין מדובר בהבדלים מהותיים). ההסכם אינו כולל התייחסות מפורשת לצו ההריסה ולהחלטות בקשר אליו. כל שצוין בס' 4 לו הוא שהתובע "מקבל על עצמו את האחריות המלאה בכל הקשור לעבירות בנייה, קנסות שיחולו על הנכס וזאת לאחר קבלת החזקה בו" [קו תחתי הוּסף]. הצדדים הצהירו כי חתמו על ההסכם מרצונם, לאחר שקיבלו ייעוץ משפטי ובלא הסתרת מידע (ס' 11).
34. לצד ההסכם נעשו שני מסמכים נלווים: האחד מודפס (להלן: הנספח המודפס) והשני בכתב יד (להלן: האישור בכתב יד).
35. הנספח המודפס – אין מחלוקת כי במעמד חתימת ההסכם דרש מצטפא להכניס מספר שינויים בנוסח ההסכם שהכין לכתחילה עו"ד איוב. השינוי האחד נגע לתשלום המסים, האחר נגע לדבר קיומו של צו הריסה למבנה. בעקבות זאת הכין עו"ד איוב את הנספח המודפס והתובע חתם עליו באותו מעמד (ס' 33-32 לתצהיר תאא'ר, ס' 14 לתצהיר עיסא, עדות התובע ע' 3, ש' 30-29, ע' 20, ש' 34 – ע' 21, ש' 7, ע' 26, ש' 10-8; עדות מצטפא ע' 2, ש' 29-28). בנספח המודפס התחייב התובע לשאת במסים ובתשלומי החובה שיחולו על הנכס. כן הצהיר כי הוא יודע "שלמבנה המוקם על הקרקע אין היתר כדין מאת עיריית ירושלים וגם שקיים צו הריסה למבנה מאת עיריית ירושלים" (נספח ו' לתצהיר תאא'ר, נספח ב' לתצהיר עיסא, תרגום הנספח צורף בגדרי נספח ב' לכתב ההגנה). התובע טען כי הנספח המודפס תומך בטענתו כי הנתבעים הסתירו ממנו את העובדה שהנכס עתיד להיהרס בתוך זמן קצר נוכח ההחלטות שניתנו סמוך קודם לכן. הנתבעים ניסו להיבנות מכך שבנספח המודפס לא צוין כי צו ההריסה הותלה או כי ניתן לדחות את מועד ביצועו.