פסקי דין

תא (י-ם) 40516-11-13 עבד אלבאסט אבו רמילה נ' מחמד אלקאק - חלק 6

05 אוגוסט 2018
הדפסה

36. האישור בכתב יד – אישור זה נוגע במישרין למחלוקת המרכזית בין הצדדים. זו לשונו:

" קבלה והצהרה

אני הח"מ [התובע – ד.ג] עבד אלבאסט אבו רמילה ת"ז xxxxxxxxxxמצהיר (ב)זה כי הנני יודע כי הבית צריך להיהרס תוך 60 יום כמו כן הנני מצהיר, ד"ר עבד אלבאסט אבו רמילה כי קבלתי את מפתחות הבית שקניתי מאת תאא'ר מוחמד עטא קאק [תאא'ר – ד.ג] עם הקרקע בהתאם לחוזה מכר הקרקע שחתם ביום 28/2/13 וזו הצהרה בכך.

עד המקבל
(חתימה) (חתימה)"

(קו תחתי וגופן נטוי הוּספו)

37. המחלוקת בין הצדדים ביחס לאישור בכתב יד נסבה, בין השאר, על נסיבות עריכת האישור, המועד והמקום שבו נעשה. בעניין זה נשמעו גרסאות שונות. נתגלו סתירות גם בין הנתבעים לבין עצמם. אלה ידונו להלן. בשלב זה חשוב לציין כי התובע העלה טענות ביחס לאותנטיות של האישור בכתב יד. אמנם התובע העיד כי הוא חתם על האישור. אלא שלטענתו המשפט הראשון באישור – הוא המשפט שהודגש לעיל בקו תחתי וגופן נטוי – לא נכתב כך במקור והוסף רק בדיעבד ולאחר שהוא חתם על האישור (ע' 3, ש' 9-5). מצטפא טען לעומתו כי הוא זה שכתב את האישור, בנוסחו זה, בכתב ידו והתעקש על כך שהתובע יאשר בחתימת ידו שהוא יודע שהבית ייהרס בתוך 60 ימים שאם לא כן תבוטל העסקה (ע' 2, ש' 32-23, ס' 23 לתצהיר מצטפא). מקור המסמך לא הוגש לבית המשפט. גם בעניין זה העלו שני הצדדים טענות.

38. עמדנו על עיקרי העובדות בכל הנוגע להתקשרות בין הצדדים, למצב ההליכים בקשר עם צו ההריסה, ולמסמכים המרכזיים שהוצגו. נתייחס עתה לתביעה שהוגשה ולהליכים בגדרה.

התביעה, האירועים במהלכה וההליכים

39. התובע טען בתביעה כי הנתבעים הציגו לו מצג שווא ונהגו כלפיו בחוסר תום לב. לטענתו, בהסתרת ההחלטות שניתנו בהליכים המשפטיים בקשר לצו ההריסה יש גם משום הפרת הסכם המכר שאליה חברו כל הנתבעים שהוליכו אותו שולל.

40. התובע עתר לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בסך 706,000 ₪ הוא לטענתו הפער בין שווי הקרקע ללא בית מגורים עליה לבין התמורה ששילם בעבור הנכס – החלקה שעליה בית מגורים. בהקשר זה הדגיש כי יש שוני מהותי בין רכישת הנכס שביחס אליו יש צו הריסה שניתן לדחות את מועד ביצועו מעת לעת לבין רכישה במצב שבו אין אפשרות כזו והריסה הופכת לעובדה מוגמרת. ודוק: התובע לא עתר להורות על ביטול הסכם המכר. בהתאם לא דרש השבה של מלוא סכום התמורה ששילם. עם זאת, לצד הפיצוי האמור, תבע לפצותו בשל עלויות שונות בהן נשא לצורך הוצאת ההתקשרות אל הפועל כמו גם סכומים נוספים. חלק מסעדים נוספים אלה עורר סימני שאלה משלא נתבקש סעד של ביטול. מכל מקום, בסיכומיו הודיע התובע כי אינו עומד על הסעדים הכספיים שנתבעו זולת הסעד שעניינו הפער בין התמורה החוזית ששולמה לערך הקרקע ללא בית המגורים (ע' 86, ש' 11-7). הסעדים הכספיים הנוספים אף לא פורטו לאחר מכן בסיכומים. ממילא אין צורך להידרש אליהם.

עמוד הקודם1...56
7...38עמוד הבא