3. רבות עסקו שני הזוגות בהתנהלותם זה עם זה וזה כלפי זה.
הנתבע ואשתו ולריה טענו כי כל המהלך העסקי בין הצדדים נועד להפילם בתרמית של עוקץ על פיו בקשו דימיטרי וטטיאנה ליצור לעצמם כיסוי לניהול עסק משום שהיו שניהם בפשיטת רגל ומשכך נמנע מהם ניהול ישיר על ידם. אלא שדימיטרי וטטיאנה ניהלו את העסק באופן שגרם לנתבע וולריה נזקים כספיים גדולים על ידי פיזור המחאות וכספים ללא ידיעתם עד כדי הבאתה של ולריה להליך של פשיטת רגל בעצמה.
לעומתם טענו דימיטרי וטטיאנה מצידם כי ניהול העסק היה מופקד בידי ולריה והנתבע ואין כל שחר לטענתם כי נפלו בפח כלשהוא שטמנו להם דימיטרי וטטיאנה שכן היו רק שכירים בעסק.
מבלי לקבוע מסמרות משום שאינני נדרשת לכך, גם בני הזוג בר (הנתבע ואשתו ולריה) וגם בני הזוג ז'ורבסקי (דימטרי וטטיאנה) היו מעורבים בניהול הכספי של החברה שהוקמה וזאת כעולה מהסכמים בכתב שנחתמו ביניהם.
חתימת הערבות שחתם הנתבע במסגרת הסכם השכירות של חנות על ידי החברה ותוכנו של ההסכם השני שנכרת אף עמו, אף הם אינה מתיישבים עם טענת הנתבע על העדר התחייבות ואחריות לחובות החברה כלפי נושיה.
עולה מכל האמור לעיל היא הודאה של הנתבע על אחריות לחובות החברה לתובע.
אך גם טענת בני הזוג ז'ורבסקי כי היו רק שכירים בחברה ולא ניהלו אותה אינה מתיישבת עם הסכם השותפות בחלקים שווים כפי שנחתם בנוכחות ובמעורבות פעילה של שני בני הזוג, עם התיווך של דימיטרי בהעברת כספים מהתובע לחברה, עם פעולותיה של טטיאנה בחשבון הבנק של החברה וחתימה על שקים לפי יפוי כח שקיבלה לטענתה מולריה ובמיוחד החתימה בשם החברה על הסכם שכירות. תוכנו של ההסכם השני לפיו נטלו על עצמם בני הזוג ז'ורבסקי את האחריות לחובות החברה אף הוא תורם למעורבותם העמוקה בניהול החברה.
אלא שטענותיהם אלה של שני הזוגות זה כלפי זה אינן רלוונטיות כלל לסכסוך שבין התובע לנתבע כפי שיובהר להלן ולפיכך, אין בדעתי לדון בהן ולהכריע בהן.
4. אין מחלוקת כי הנתבע חתם על השיק נשוא התביעה ואין מחלוקת כי השיק שימש כבטחון לחובותיה של החברה, שהוקמה לניהול העסק - לתובע.
הנתבע מעיד בסעיף 22 תצהיר עדות ראשית מטעמו: "הסכמתי למסור לתובע צ'ק לביטחון לפי בקשתו של אחי-התובע דימיטרי כי בכוונתו של דימיטרי היה לבקש מאחיו הלוואה לחברה".
לטענת הנתבע, התובע אכן נתן הלוואות לחברה בסך 79,500 ₪ וסכום זה הוחזר לו במלואו ואף מעבר לכך ובסך 103,080 ₪ (סעיפים 24 ו 29 לתצהיר עדותו הראשית).
לטענת הנתבע מסר את השיק ללא סכום וללא תאריך לידיו של דימיטרי אשר הבטיח לו כי לא ניתן יהיה להפקיד את השיק ללא אישור בית משפט.