19. נסכם את הדברים עד כאן: ראשית, הדין הישראלי מבחין בין הסכם ממון להסכמים "רגילים" בין בני זוג, וקובע כי הסכם ממון נדרש לעמוד – כתנאי לתקפו – בשתי דרישות ייחודיות: דרישת צורה (הסכם בכתב) ודרישה לאישור בית המשפט; שנית, על בית המשפט שדן בבקשה לאישור הסכם ממון מוטל לוודא שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ואת תוצאותיו, ורק אם השתכנע שזה מצב הדברים יאשר בית המשפט את ההסכם ביניהם; שלישית, הסכם ממון שלא הובא לאישורו של בית המשפט הינו, ככלל, חסר תוקף, למעט מקרים חריגים שבהם תקום כנגד הצד הטוען לחוסר תוקף בדיעבד טענת מניעות או שהעלאת הטענה בדיעבד תיחשב כחוסר תום לב.
--- סוף עמוד 14 ---
(ב) אישור פסק בוררות על ידי בית המשפט בהתאם לחוק הבוררות
20. הליך הבוררות נועד לשמש כמנגנון אלטרנטיבי מוסכם, המתנהל באופן יעיל והוגן, לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט. "בוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה, שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים המסוכסכים לפי ראות עיניהם – למן מינוי הבורר, דרך קביעת הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות ועד קביעת המועד למתן הפסק" [סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל בעמ' 1 (מהדורה רביעית ומיוחדת, 2005) (להלן: אוטולנגי)]. אין צורך במקרה דנן להרחיב על יתרונותיו של הליך הבוררות כהליך מוסכם לפתרון סכסוכים, ודי להביא בהקשר זה שני ציטוטים קצרים מפסיקתו של בית משפט זה בעבר. באחד המקרים נאמר:
"כמה וכמה מעלות טובות לבוררות מוסכמת:
1) היא מתקיימת בפני איש או אנשים אשר הצדדים בחרו בהם מרצונם ונתנו בהם את אמונם;
2) הצדדים חפשיים להשתחרר מאזיקי פרוצידורה ודיני ראיות נוקשים ואף מהדין המהותי, ולהסכים על קיום דיון מעשי וענייני בבוררות;
3) הבוררות מתנהלת בצנעה ואינה יוצאת לרשות הרבים;
4) כשהיא מנוהלת כהלכה, היא עשויה להיות יעילה, מהירה וזולה;
5) הבוררות יפה במיוחד לעניינים משפחתיים, מסחריים, מקצועיים או טכניים, שבהם דרושה גישה ומומחיות מיוחדת;
6) ועם כל זאת, נתונה הבוררות לפיקוחם ולבקורתם של בתי-המשפט שתתנהל כשורה" [השופט צ' ברנזון בבר"ע 124/68 שחב נ' שחב, פ"ד כג(1) 16, 20-19 (1969)].
ובמקרה אחר נאמר:
"במסגרת הבוררות יכולים הצדדים להשפיע במידה רבה על עיצוב תוכן הבוררות ומסגרת הסמכויות הנתונות לבורר וכן על האופי הדיוני של הבירור, והדבר מאפשר הכרעה בלא כבילות לדין המהותי, לסדרי הדין ולכללי הראיות. הבוררות מאפשרת פתיחת ההכרעה לשיקולי צדק והגינות, שאינם נעוצים בהכרח בשיקולי משפט, והיא מאפשר השגת פתרונות מעשיים צודקים למחלוקת..." [השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605, 616 (2003) (להלן: עניין גמליאלי)].