פסק-דין
השופט י' דנציגר:
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא, השופטת ש' דברת) מיום 23.10.2014 ברמ"ש 20108-06-14, [פורסם בנבו] במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד
--- סוף עמוד 2 ---
(השופטת ע' אלפסי) מיום 29.4.2014 בתמ"ש 3610-09-12, [פורסם בנבו] במסגרתו אושר פסק בוררות וניתן לו תוקף של פסק דין.
תמצית הרקע העובדתי
1. המבקשת והמשיב נישאו בחודש אוגוסט 1979 (להלן ביחד: בני הזוג). במהלך חייהם המשותפים רכשו בני הזוג משק חקלאי, שעליו הקימו את בית מגוריהם, ונולדו להם ארבעה ילדים. במרוצת השנים התערערו היחסים בין בני הזוג, ובשנת 2003 הגישה המבקשת מספר תביעות נגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה, אך בהמשך מחקה את התביעות ובני הזוג המשיכו לחיות יחד. בשנת 2008 שוב הגישה המבקשת מספר תביעות נגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה, אך גם הפעם מחקה את התביעות בהמשך ובני הזוג המשיכו לחיות יחד. בחודש אוגוסט 2011, בעקבות משבר נוסף, הגיעו בני הזוג למסקנה כי ברצונם להיפרד ולקיים הליך בוררות על מנת לסיים את ענייניהם המשותפים. לשם כך פנו בני הזוג לרב המוכר לשניהם, הרב אביטן, והלה הפנה אותם לרב אחר, הרב נידאם, אותו בני הזוג אינם מכירים, על מנת שישמש בורר ביניהם (להלן: הרב או הבורר). ביום 22.8.2011 נפגשו בני הזוג, ללא ייצוג מטעם מי מהם, עם הרב נידאם. במהלך הפגישה – אשר לטענת המבקשת נמשכה לא יותר משעה, ולטענת המשיב נמשכה כ-4-3 שעות – חתמו בני הזוג על שני מסמכים: האחד, מסמך שכותרתו "שטר בירורין" (להלן: שטר הבירורין); והשני, מסמך שכותרתו "הסכם גירושין ופירוק נכסים משותפים" (להלן: המסמך או ההסכם). מפאת חשיבותם של שני המסמכים לדיוננו, אפרט מעבר לרגיל בכל הנוגע לתוכנם וניסוחם.
2. המסמך הראשון נושא כותרת "שטר בירורין" וניכר בו שהוא נוּסח מראש, תוך הותרת מספר מקומות ריקים שבהם נכתבו בכתב יד שמות הצדדים ונושא המחלוקת. בשטר הבירורין צוין כי "אנו החתומים מטה מקבלים עלינו לקיים בכל שיפסוק עלינו הרב משה נידאם שליט"א בדבר כל הסכסוכים שבינינו והתביעות שיש לכל אחד מאתנו הח"מ על חברו בעניין: גירושין וחלוקת נכסים והסכסוכים המסתעפים מהעניין הנ"ל. והרינו מתחייבים לשלם כל מה שיחייב וכן אנחנו מוחלים כל שיפטור הכל לפי ראות עיניו. הן הנראה לו מצד הדין והן הנראה להם מצד פשרה או יושר, בלא זכות ערעור לפני שום בית משפט שבעולם כלל. ויהא תוקף שטר זה כתוקף כל שטרי ברורין המועילים עפ"י חוק וכתוקף קאמפראמים המועיל עפ"י חוקי הממשלה". בנוסף צוין בשטר הבירורין כי אם אחד מהצדדים ישתמט מלבוא ולטעון לפני הרב אזי רשאי הרב "להוציא פסק כפי ראות עיניו בע"פ או בכתב"; כי הרב רשאי "להוסיף ולשנות ולפרש את פסקי הדין שנתן"; כי "הצדדים מוותרים מראש על מתן נימוק כל שהוא לפסק הדין"; וכי הצדדים מוותרים מראש על הופעת הרב... לבירור בפני שום מוסד משפטי, ואנו