לדעתי אין לראות בקשר עם מר [ד' ו'] קשר רומנטי אלא לכל היותר קשר של ידידות עמוקה ותמיכה רגשית. בדיון ההוכחות שבה נחקר החוקר שהעיד על מפגשיה של הנתבעת עם מר [ד' ו'] – הצהיר החוקר כי הוא לא ראה אותם מתנשקים ולו פעם אחת (ראו תשובתו לשאלת בית הדין בדיון מיום 7/4/13 שורה 435 ואילך). תשעה מתוך עשרת המפגשים שתועדו על ידי החוקר הפרטי (לבד מן הטיול בגבעת האירוסים בנתניה) היו לצורך ריקודי־העם: מר [ד' ו'] היה מסיע אותה לחוג הריקודים ומחזיר אותה מהם. נסיעות אלה התארכו ונוצלו על ידי הנתבעת לנהל אתו שיחות נפש על משבר הנישואין שלה, ולכן יש לראות בהם כקשר ידידות עמוק אך לא מעבר לכך.
חשוב להדגיש כאן את התמונה הנכונה והפלטפורמה של כל המפגשים האלה. כפי שהובהר לפנינו בדיוני ההוכחות, חוגי ריקודי־עם אלה אינם ריקודים מעגליים אלא ריקודים זוגיים. ריקודים אלה מטבעם הם ריקודים אינטימיים שבמהלכם הזוגות הרוקדים מתחככים זה בזה והאווירה בהם קלילה ומשוחררת, ואולי אף מתירנית. אין להתפלא אפוא אם נראה מדי פעם זוגות רוקדים היוצאים מחוג זה כשהם הולכים שלובי זרוע, אך יש לראות הליכה זו כהמשך טבעי לשעות הריקוד המשוחרר והזוגי שהיו קודם לכן. קשה לצפות מבני־זוג לריקודי־עם שרקדו זה עם זה "ברקיע השביעי" שתיכף בצאתם מאולם הריקודים הם יתנהלו כאנשים זרים ומנוכרים זה לזה. גם אותו טיול שלוב זרוע בגבעת האירוסים ושיחות הטלפון הרבות שהם ניהלו עדיין אינם הופכים את הנתבעת לעוברת על דת. לטעמי, ניכרים כאן דבריה הכנים של התבעת שאכן מדובר כאן בשיחות נפש ממושכות שבהן היא התייעצה עם מר [ד' ו'] על משבר הנישואין שלה עם התובע. על כל פנים, אין כל הוכחה על תוכן מיני או רומנטי בשיחות האלה מאחר שלא הוצג ולו תמליל אחד של שיחות אלה.
--- סוף עמוד 14 ---
כפי שכתבתי, בהתנהלותה של הנתבעת יש לראות לכל היותר רגליים לדבר לטענת עוברת על דת המצטרפת לטענת מאיסות מבוררת של התובע, ויש באלו כדי להפקיע חיוב מזונות מכאן ואילך כפי שנפסק בהלכה, כנזכר לעיל.
פרק ב' – הסכם הממון
1. טענת הסמכות
עיקרי טענות הצדדים כבר הובאו בפתח הדברים. בעניין הסמכות נקדים ונאמר כי העלאת טענות לחוסר סמכות בשלב זה של הסיכומים יש בה נתינת טעם לפגם.
אנו דוחים את טיעוני באי־כוחם של הנתבעת להיעדר סמכותו של בית הדין בנושא זה. עניינו של הסכם הממון עלה מספר פעמים בדיוני ההוכחות ופרקליטי הנתבעת לא הביעו את התנגדותם לסמכות בית הדין בהזדמנות הראשונה שניתנה להם. טענות הצדדים בנושא הסכם הממון מילאו את שלושת דפי הפרוטוקול הראשונים בדיון שנערך ביום כ"א בתמוז תשע"ב (11/7/12). באי־כוחם של הצדדים טענו ארוכות על תוקפו של ההסכם והאישור הנוטריוני שניתן לו, לכאן ולכאן. כך גם בדיון ההוכחות שנערך ביום ז' בטבת תשע"ג (20/12/12) שבו ניתן להיווכח בארבעת דפי הפרוטוקול הראשונים הגדושים בטיעוני באי־כוחם של הצדדים. גם בדיון זה לא הועלתה טענה בדבר היעדר סמכות. בדיון נוסף, שנערך ביום כז בניסן תשע"ג (7/4/13), העיד הנוטריון עורך־הדין מיכאל טאוסיג, שאימת את ההסכם, והוא נחקר על ידי בא־כוחו של התובע. מאחר שבשלושה דיוני הוכחות עסק בית הדין גם בעניינו של הסכם הממון – יש לראות בהעלאת טענת חוסר הסמכות כעת משום ניסיון עקר לעריכת מקצה שיפורים נעדר תום לב, ודינו להידחות.