ברם, מדברי המהרשד"ם בתשובתו (חו"מ שכ"ז) ישנו תירוץ מרווח לקושייתו של ה"בית יוסף" הנ"ל. המהרשד"ם בתוך תשובתו הקשה בעצמו את קושיית ה"בית יוסף" וכתב ליישב זאת בדרך הבאה:
"אלא שנר' לע"ד שכל אלו הפקפוקים הבל המה ואין בהם ממש אחר שהבעל נפטר במקום שנשא אותה ובמקום שהתנה התנאי הנז' דבשלמא אם אחר שנישאו היו באים הבעל ואשתו לטורקיאה והיו עושים נשואין כדת משה וישראל היינו יכולים לומר שכל מה שנעשה מקודם לכן בטל והימים הראשונים יפלו דאין לה אלא מנה ק"ק ומה שחידש לה בנשואין השניים שנעשו כדת (=כלומר הם יהיו המחייבים), אבל עכשו שנפטר הבעל במקום הנשואין הראשונים (=דהיינו בפורטוגל, ולא נערכו לאחר מכן נישואין כדמו"י) כבר זכתה שם האשה בחצי הנכסים מצד מנהג ונימוס המלכות וגם מכח התנאי שהתנו ביניהם כי לא יעלה על הדעת לבטל עתה הזכות שזכתה שם כבר."
כלומר, המהרשד"ם מחלק בין אם נערכו נישואין כדמו"י לאחר הנישואין האזרחיים אם לאו. אצל האנוסים כל עוד שהם נשארו בנישואיהם הקתוליים הקודמים – מנהג המדינה הנוצרי ממשיך לחייב אותם, לשיטתו של המהרשד"ם. אולם אם בני הזוג ערכו לאחר מכן נישואין כדמו"י, הרי שיש בכך מחילה של החיובים כך ש"הימים הראשונים יפלו" – כלומר מתבטלת בכך ההתקשרות הממונית הקודמת של מנהג המדינה הנוצרי, ומכאן ואילך הם משתיתים את יחסי הממון ביניהם על כללי ההלכה, כדת משה ישראל.
אכן, זהו גם המצב בגוי שנתגייר הוא ואשתו, שהגירות והנישואין כדמו"י מבטלים את ההתקשרות הממונית הקודמת. בהתאם להבחנה זו תתיישב גם קושייתו של הגאון רבי עקיבא איגר בסוגיה ביבמות שתמה מדוע לא תתקיים התחייבותו של הבעל כשהוא היה נוכרי, וכי היכן מצינו שנוכרי איננו יכול לשעבד את עצמו בהתחייבות? מדוע שהאישה לא תהיה זכאית לקבל את תוספת הכתובה שבעלה התחייב לה בכתובתה, בגויותו?
לאור דברי המהרשד"ם קושיה זו מיושבת. נכון הדבר כי התחייבותו של גוי היא התחייבות גמורה והיא מחייבת אותו גם לאחר שהוא יתגייר. באשר להתחייבויות ממוניות של גוי לא יחול כאן הכלל של כ"קטן שנולד דמי", ברם, כאשר מדובר בהתחייבות של נישואין, כשלאחר הגיור הם עורכים נישואין כדמו"י, הרי שבכך – "הימים הראשונים יפלו". כלומר, יש בכך אומדנה ברורה של מחילה הדדית על פסיקת הממון של הנישואין הקודמים כפי שכתב המהרשד"ם. נמצאנו למדים כי אין כל חסרון בכוחה ובתוקפה של התחייבותו של גוי לאשתו, אלא שזו מתבטלת מכוח הנישואין החדשים שנעשו לאחר הגיור, ואלו הם שמחילים על בני הזוג הסדר ממוני חדש.