--- סוף עמוד 18 ---
מעתה, אין מקום לקושיית ה"קל־וחומר" של ה"בית יוסף", לפי דברי המהרשד"ם. נקודת המוצא של ה"בית יוסף" היא שאין כל תוקף להתחייבות שנעשית לפי מנהג המדינה הנוכרי בנישואין. משום כך, לשיטתו, הדמיון לסוגיה במסכת כתובות בגוי שנתגייר, עולה יפה: אם כוחם של נישואין כדמו"י מועיל להפקיע חיוב שכבר חל בגויותם, קל־וחומר שמנהג המדינה הנוכרי לא ייצור חיובים מעיקרא. ברם, כאשר נקודת המוצא היא כפי שסובר המהרשד"ם וחבריו – ולפיו יפה כוחו של מנהג המדינה הנוכרי לחייב חיובי ממון בנישואין קתוליים או אזרחיים, הרי שכל עוד שלא נעשו לאחר מכן נישואין כדמו"י – תשארנה התחייבויות הקודמות בתוקפן. אשר על כן, אין מסוגיית הגמרא במסכת כתובות כל ראיה, כי שם מדובר שבני הזוג התגיירו ולאחר מכן הם ערכו ביניהם נישואין כדמו"י.
לפי זה נראה שגם לדעתו של ה"בית יוסף" החולקת על המהרשד"ם, ולפיה אין בכוחם של נישואים קתוליים או אזרחיים ליצור זכויות ממוניות מכוח מנהג המדינה – מכל מקום גם היא תודה לדעתו של המהרשד"ם ביסוד הדין של "הימים הראשונים ייפלו", קרי בכוחה של אומדנת נישואין לבטל התחייבות קודמת. כאמור, מחלוקתו של ה"בית יוסף על המהרשד"ם מצטמצמת רק לכוחה של ההתחייבות הראשונה (מנהג המדינה בנישואין קתוליים), אך לא בביטול התחייבות מכוח אומדנה אילו ההתחייבות אכן הייתה חלה.
בנידון שלנו, דומה כי הדברים אף יבואו בקל־וחומר. הסכם הממון שערכו הצדדים כשנה לפני נישואיהם היה הסכם של ידועים־בציבור, כפי שנכתב בו וכפי שנראה בעליל מתוכנו. כבר התבאר לפנינו כי גוי שהתחייב לאשתו בתוספת כתובה ולאחר שהוא ואשתו התגיירו האישה איננה זכאית לתוספת כתובה בגלל הסטאטוס החדש שנוצר (נישואין כדמו"י) שביטל את החיוב הקודם (נישואי בני נח); וכיוצא בזה מנהג המדינה (שכוחו כשטר) המחייב לפי אותן שיטות בפוסקים אך חיובים אלה מתבטלים לגמרי לאחר שבני הזוג נישאו כדת משה וישראל. אם כן, כאשר מלכתחילה בני הזוג ערכו הסכם ממון של ידועים־בציבור בהתאם למצב האישי שהיה אז ביניהם – על אחת כמה וכמה שהסטאטוס החדש של נישואין כדמו"י על חיובי האישות שלו יבטל את החיובים המקבילים מהתקופה הקודמת – תקופת הידועים־בציבור. יוער בדרך אגב כי מבחינה משפטית "ידועים־בציבור" אף איננו מוכר כסטאטוס אישי.
המסקנה שעולה מהמקורות שציינתי היא שאם בני־זוג ידועים־בציבור שכרתו ביניהם הסכם ממון של ידועים־בציבור ירצו לאחר זמן למסד את הקשר ולהינשא כדמו"י יהיה עליהם לאשר את הסכם הממון הזה כהסכם ממון שלפני הנישואין, כלומר שסעיפי הממון (או המדור) שבו יהיו מוכרים כהסכם שלפני נישואין בהתאם לחוק יחסי ממון.