הנה לעצם הדבר באיכות האיסור, כבר דברתי בו ארוכות בספרי חלק ה' בחיו"ד סי' כ' עם רב אחד שפנה אלי בזה, כי שם העליתי כי טעם האיסור הוא משום פריצות וכו' כדברי כת"ר נ"י.
ואמנם לענין אי מיקרי זה כעוברת על דת, הנה בכל הנך שמנה מרן ז"ל שם בסי' קט"ו ראשה פרוע ואין עליה רדיד טווה בשוק, וורד כנגד פניה וכו' כדרך העכו"ם הפרוצות, ומראה זרועותיה לבני אדם וכו', הנה כל אלה הם המדברים, באופן שרק הפרוצות נוהגות באלה, ולכן אם נהגה בכך כדרך הפרוצות, דין הוא שמתייחסת כעוברת על דת, מכיון שמנהג כל ישראל הכשרים להיות צנועות בכל אלה, והיא פרצה גדר הצנועים, הרי זה מטיל חשד שיבוא יום שתבגוד בבעלה ולשרך דרכיה כדרך הפרוצות, ולזה על הבעל להקדים תרופה למכה להוציא רשעה מביתו, אם תעמוד במרדה לא להשמע לו להטיב דרכיה.
לא כן בזמננו זה, שלצערינו, פשתה המספחת כמעט ברוב בנות ישראל, גם הכשרות שמתנהגות בביתם בכל עניני טהרת המשפחה כדת וכהלכה, וכן בשאר הענינים שמירת שבת וכדומה, ובכל זאת דבר זה ללבוש מכנסים נחשב בעיניהם כהיתר, באומרם שאדרבה הוא יותר צנוע בזמן עלייתם וירידתם שלא מתגלות שוקיהם וכו', הרי אין זה בבחינת עוברת על דת כדרך הפרוצות, מכיון שלא רק הפרוצות מתנהגות כזאת, ואין כאן ענין של חשש פן תשרך דרכיה ח"ו ותבגוד בבעלה שיצטרך להקדים תרופה למכה להוציאה מביתו.
הגע עצמך, בפרועת ראש, שהיא א' מאותם הדברים שמנה מרן ז"ל בעוברת על דת, שעתה לצערינו כמעט תשעים אחוז למאה – פרועי ראש, גם אלה הגברות של לומדי תורה, האם אפשר לדונם כעוברת על דת ח"ו, בזמננו זה, דאם כן לא הנחת בת לאאע"ה תחת בעלה, ועי' בדברינו ישכי"ע ח"ד או"ח סי' ט' מה שדברנו בזה ואכמ"ל. ופשוט דבכל כיוצ"ב אין לנו לדון אלא לפי העת ולפי הזמן, כן הדבר גם בסכסוכי איש ואשה, על הדיין להיות מתון בדין, לחקור בשבע חקירות, טיב האיש והאשה, תהלוכותיהן, מובאיהן ומוצאיהן בדרכי החיים והתורה, מפי קרובים ורחוקים, עד עומדו לאמיתו של דבר, ואז ישקול בפלס מאזנים איך להוציא דינואם לקרב או לרחק, ובזה ה' יהיה עם השופט להוציא דין אמת לאמיתו בנימוקו וטעמו, ולא יצא תקלה מתחת ידו, ח"ו. (וכ"כ באו"ח סי' נד).
ובשו"ת "חלקת יעקב" אבה"ע סי' ו (בנידון היתר חדר"ג) כתב:
דעוברת על דת ישראל הוא רק כשהבעל נודע לאיש חרדי, וסימן לדבר – שמירת שבת וטהרת משפחה. ועי' בתשובת האלף לך שלמה למהרש"ק סי' ז', וז"ל: "כי אף המתירין חדר"ג באין לו בנים, רק בימים הקדמונים שלא הי' הדור פרוץ כ"כ, לא כן בזמננו שהדור פרוץ וקרוב לומר שעיניו נתן