כיוצא בזה פסק הרמ"א (קטו, ג) באישה הנודרת ואינה מקיימת (שדינה כעוברת על דת), שאם גם הבעל עובר על שבועותיו ונדריו, אין לראות באשתו כעוברת על דת. ראו שו"ת אגרות משה אבהע"ז ח"א קיד; שו"ת ישכיל עבדי אה"ע חלק ו' נד, וח"ד או"ח ט; שו"ת דובב מישרים ח"א קכד, ב; שו"ת חלקת יעקב אה"ע ו', ד'; שו"ת יביע אומר ח"ג אבה"ע כט, יט; שו"ת ציץ אליעזר חלק ז מח. וכן בפסקי דין רבניים חלק ג 363; חלק ד' 363; חלק ז 135; חלק ח 352; חלק יט 44; "שורת הדין" חלק יג עמוד רס"א ואילך – מהגר"א שינפלד שליט"א; "שורת הדין" חלק טו עמוד שפז, פרק ג' – מאמר נרחב מאת עמיתי הגרש"ז פרדס שליט"א; "עיונים במשפט" אבה"ע סימן מח; "משפטיך ליעקב" חלק ו סימן ד, ועוד."
ונראה לענ"ד כי טעם עוברת על דת לפי השיטות דשמא זינתה הרי ברור למה יכול להוציאה אולם לשיטות דס"ל דהחשש הוא שמה תזנה הטעם הוא שאשה כזו לא ניתן לחיות עמה בגלל שבמעשיה גורמת לבעל כל הזמן לחשוד בה ומאבד את האמון בה ושוב לא יוכל להתקיים בה "בטח בה לב בעלה" ובמציאות כזאת לא ניתן לקיים ולנהל בית וכמו שכתב ב"חזון איש "שאין הפריצות מקרה אלא תכונה רעה ומביאה לידי זימה". והרי קלקלה האישות שאינו יכול לדור עמה וכו'". ואם נכונים דברינו, הרי ניתן לומר זאת רק בבני־זוג שהאחד מקפיד על חברו שלא יעשה מעשים כאלו ולכן הוא עושה אותם בסתר ובהיחבא כי חברו מקפיד אולם אם הוא עושה זאת בפרהסיה לעיני כל ואין אחד מקפיד על חברו ואפשר שאף הוא שולח ידיו
--- סוף עמוד 43 ---
במעשים כאלו הרי שזה הוא סדר חיים ואין להם כל הפרעה בקיומו וניהולו של הבית זו היא צורת חייהם שבחרו בה ועל כן לא יוכל לבא בטענה כזו כלפי אשתו מאחר שכך בחרו לחיות ולנהל את ביתם כל זמן שאין לו ראיה שאכן היא נאסרה עליו.
ואכן המעיין בכל דברי אחרונים אלו יראה כי כדברינו מוכח מדבריהם וכי כל מה שכתבו זהו דווקא בעושה מעשים אלו בפרהסיא ולא בסתר ובעלה רואה זאת ואינו מקפיד. אולם כאשר האשה עושה זאת בהיחבא פן יראנה בעלה ובעלה מקפיד עליה שלא תעשה מעשים אלו, ודאי שדינה כדין עוברת על דת. וטעמם של דברים שכאשר נעשים מעשים אלו בפרהסיא לעיני כל ובעלה יודע מזה ואינו מוחה הרי זה מעיד על צורת חיים של חברה מסוימת שאינה מקפדת ואינה חוששת לזנות. בכהאי גוונא כתבו האחרונים כי לא נקראת עוברת על דת ואמת וצדקו דבריהם שהרי הכול נעשה בפרהסיא ובעלה רואה ואין פוצה פה ומצפצף. אולם כשהדברים נעשים במסתור ומאחורי גבו של הבעל והבעל מוחה באשה לבל תמשיך בדרך זו והאשה ממשיכה והבעל צריך לקחת שירותיו של משדר חקירות כדי לגלות מעשים אלו הנעשים אחורי גבו והאשה מכחישה ואינה מודה בהם עד אשר מונחות לפניה ההוכחות ואז נאלצת להודות ומעיד החוקר כי הנטען והאשה כשעקב אחריהם כל הזמן ניסו להתחמק ממנו – ודאי דאשה זאת קלקלה את השורה ודינה כדין עוברת על דת גם בזמננו.