וכבר כתבנו דברינו בזה בתיק מס' 467862/1 וזה עיקר דברינו שם:
--- סוף עמוד 47 ---
"הנה לעניין כפייה בטוענת "מאיס עלי" ואפילו באמתלא מבוררת, קיימא לן דלא כופין וכבר הארכנו בזה בפסק דין רבים.
אולם לעניין חיוב בטענת "מאיס עלי" הוא כשיש עוד טעמים לצרף בהא קיימא לן דמצרפין ומחייבים גט. עיין באוצר הפוסקים סימן עז סעיף ב אות יד עמוד כב ד"ה. ובשו"ת יביע אומר (חלק ג' סימן כ אות לד) כתב ואף שרבים מהפוסקים אינם סוברים כן (שכופים מן הדין או מן התקנה), וגם מרן השו"ע סובר שאין כופין, מכל מקום כשיש עוד צירופים להקל שפיר סמכינן על זה הלכה למעשה.
וכ"כ בפד"ר כרך ח' עמוד 126 פסק דין של הרבנים י. רוזנטל זצ"ל. כרך ט' עמוד 184 פסק דין של הרב ח' ג' צימבליסט שליט"א. פד"ר כרך א' עמוד 38, פסק דין של הרבנים ר' כ"ץ, י' מ' בן־מנחם. כרך ג' עמוד 13 ־12, פסק דין של הרבנים הגאונים י' נסים, ו־ב' זולטי זצ"ל ולהבה"ח הרב י' ש' אלישיב שליט"א (זצ"ל)."
הסכם הממון
כפי שכבר כתבנו כי בתחילה הצדדים לא נישאו כדמו"י ועברו לגור יחד כבני־זוג לכל דבר, אולם קודם לזה ערכו ביניהם הסכם אשר בו עיגנו את זכויותיהם הממוניות בזמן היותם חיים יחד וכן לאחר פרידתם, ואת צורת חייהם כבני־זוג וכן את התנאים מתי יכולים להיפרד ואת ההשלכות הממוניות לפירוד כזה שנעשה ע"י אחד מן הצדדים.
ב"כ האשה בסיכומיה העלתה טענה חדשה של חוסר סמכות של בית הדין לדון בהסכם זה. יש לציין כי סיכומי הצדדים נועדו להאיר, לפרש ואף להביא ראיות לטענותיהם אשר נטענו בפני בית הדין, אולם לא ניתן בהגשת סיכומים לפתוח חזית חדשה או להעלות טענות חדשות אשר לא הועלו בפני בית הדין, ולו רק מטעם זה היה ראוי לדחות מטעם זה טענה זו.
ומ"מ חברי הרב ינאי כבר דחה טענה זו בטוב טעם ודעת וזה תורף דבריו:
"אנו דוחים את טיעוני באי־כוחם של הנתבעת להיעדר סמכותו של בית הדין בנושא זה. עניינו של הסכם הממון עלה מספר פעמים בדיוני ההוכחות ופרקליטי הנתבעת לא הביעו את התנגדותם לסמכות בית הדין בהזדמנות הראשונה שניתנה להם. טענות הצדדים בנושא הסכם הממון מילאו את שלושת דפי הפרוטוקול הראשונים בדיון שנערך ביום כ"א בתמוז תשע"ב (11/7/12). באי־כוחם של הצדדים טענו ארוכות על תוקפו של ההסכם והאישור הנוטריוני שניתן לו, לכאן ולכאן. כך גם בדיון ההוכחות שנערך ביום ז' בטבת תשע"ג (20/12/12) שבו ניתן להיווכח בארבעת דפי הפרוטוקול הראשונים הגדושים בטיעוני באי־כוחם של הצדדים. גם בדיון זה לא הועלתה טענה בדבר היעדר סמכות. בדיון נוסף, שנערך ביום כז בניסן תשע"ג (7/4/13), העיד הנוטריון עורך־הדין מיכאל טאוסיג, שאימת את ההסכם, והוא נחקר על ידי בא־כוחו של התובע. מאחר שבשלושה דיוני הוכחות עסק בית הדין גם בעניינו של הסכם הממון – יש לראות בהעלאת טענת חוסר הסמכות כעת משום ניסיון עקר לעריכת מקצה שיפורים נעדר תום לב, ודינו להידחות."