פרשת מנדס ודונה גרציה
הנה לעניות דעתי פרשה זו אינה קשורה לנידון דידן ולמען כי הקורא ידע על מה אנו דנים אעתיק מתוך דברי חברי הרב ינאי את עיקרם של דברים:
בפסק הדין 764411/1 הנ"ל הארכנו בפולמוס ההלכתי הנוקב שהסעיר בשעתו (לפני כארבע מאות שנה) את עולם ההלכה ועסק בירושת העתק של משפחת מנדס. משפחה זו הייתה אחת ממשפחות האנוסים העשירות והמכובדות ביותר בפורטוגל באותה תקופה. הדמות הבולטת במשפחה היה פרנסיסקו מנדס שהחזיק בבעלותו בנק גדול בליסבון עם סניפים במקומות שונים באירופה והפעיל מערך ספנות בין־לאומי. לאחר מותו ירשה את רכושו העצום אלמנתו הצעירה דונה גרציה (לימים הפילנטרופית הידועה ומחדשת היישוב היהודי בטבריה), שהייתה אז כבת עשרים ושש. פרנסיסקו ודונה גרציה חיו בפורטוגל כאנוסים תחת עריצות האינקוויזיציה, ונישואיהם היו נישואין קתוליים ולא נישואין כדמו"י.
השאלה העקרונית שנידונה אז הייתה אם יש להכיר בנישואין קתוליים כ"מנהג המדינה", על השלכותיו הממוניות, או לא. משאלה זו נגזרה שאלה נוספת: גם אם נכיר בנישואין אלה כיוצרים חיובי ממון הדדיים מכוחו של
--- סוף עמוד 50 ---
מנהג המדינה – מה הדין אם בני הזוג נישאו לאחר מכן בנישואין כדמו"י – האם ההתחייבויות הקודמות בטלות מכוח הנישואין כדמו"י, או לא. שאלות אלה היו נפוצות מאוד באותה תקופה מאחר שעל פי רוב, כשהאנוסים הגיעו למקום מבטחים וחזרו בגלוי ליהדותם הם גם ערכו ביניהם נישואין נוספים כדמו"י.
באשר לשאלה הראשונה – זו ידועה כ'פרשת מנדס ודונה גרציה'. שאלה זו הופנתה לגדולי הפוסקים שבאותו דור: לרבי יוסף בן לב (המהריב"ל, סלוניקי); לרבי שמואל די מודינה (המהרשד"ם, קושטא); ולרבי משה מטראני ורבי יוסף קארו (המבי"ט וה"בית יוסף", צפת). המהרשד"ם, המהריב"ל והמבי"ט נקטו עמדה נחרצת ולפיה קיימת זכות ירושה לאלמנה בהתאם למנהג המדינה שבו נערכו הנישואין. [...]
לעומתם הביא כי מרן הב"י נקט כי החיוב כלל לא חל. ונבאר כעת את השיטות.
דעת המבי"ט
כותב המבי"ט בתשובתו:
"ונראה התנאים קיימים בין שנידון אותם כדיני הגויים ובין שנדון אותם כדיני ישראל אם כדינהם נידון אותם עתה כשבאו יהיו קיימים התנאים כמו שהם קיים בדיניהם לגויים עצמם דנראה דטעמא דידהו כטעמא דידן כההיא דרב גידל [קידושין ט עמוד ב'] כמה אתה נותן לבתך כו"כ הן הן הדברים הנקנין באמירה ופירש רש"י דבההיא הנאה דמתחתני אהדדי גמרי ומקני אהדדי ואע"ג דבענין עמדו וקדשו והכא ליכא קידושין כלל דקידושין פסולים הוו מה שנותן להם הכומר הטבעת ואפילו בעדים כשרים כמו שכתב ריב"ש בתשובה סימן ו' והרי כפנויה היא אצלו אפ"ה כיון דלדידהו הוו קדושין ונשואין והוי לגרמיהו אשת איש ועונשין הבא עליה הא איכא הנאה דמהני אהדדיה בנמוסיהם והכי נמי אנוסים אלו כיון דנשואין אלו מהני להו דהוי אשתו ואינה יכולה לצאת ממנו ואשניהם רוצים דאין לנישואי הנוצרים גרושין אם כן כשמתנים תנאי ממון בשעת הנשואין גמרי ומקני בההיא הנאה דקא מתהני כדאמרן ואפי כשזכו ובאו לחסות תחת כנפי השכינה דינינן להו לענין ממון כהני תנאי דאתנו אהדדי בשעת נישואיהן, וכתבתינן להו כתובה בהני תנאי, דכיוון דנתקימו התנאים בדינהם בשעת הנישואין כדאמרן, תו לא פקעי מינהו כי אתו לדידן, והוי כגוי שקנה קרקע מגוי חברו בדינהם ובקנינם, אם יש להם שום חק שיתקים הקנין קודם שיתן מעות, ואח"כ נתגירו שניהם, דכיוון דקנה בדינהם קנה, ותו לא פקע קנין מיניה אפילו לא היה קנין לגבי ישראל עם ישראל.