מבואר דגם הב"י ס"ל שאם התנאים היו חלים בזמן שנשאו אז כשנתגיירו ונישאו לא היו נופלים תנאים אלו, ולכן בנידון דידן שעשו הסכם שתופס לפי ההלכה, שהרי חתמו עליו, ודאי שזה מחייב ולא גרע מסיטומתא דמהני.
מכל זה מבואר כי הנישואין כדמו"י אינם מבטלים את תנאי הממון שעשו ביניהם אם נעשו כדת וכדין.
דעת מהרשד"ם
כתב מהרשד"ם בתשובה (סימן שכז):
"אלא שנר' לע"ד שכל אלו הפקפוקים הבל המה ואין בהם ממש אחר שהבעל נפטר במקום שנשא אותה ובמקום שהתנה התנאי הנז' דבשלמא אם אחר שנישאו היו באים הבעל ואשתו לטורקיאה והיו עושים נשואין כדת משה וישראל היינו יכולים לומר שכל מה שנעשה מקודם לכן בטל והימים הראשונים יפלו דאין לה אלא מנה ק"ק ומה שחידש לה בנשואין השניים שנעשו כדת אבל עכשו שנפטר הבעל במקום הנשואין הראשונים כבר זכתה שם האשה בחצי הנכסים מצד מנהג ונימוס המלכות וגם מכח התנאי שהתנו ביניהם כי לא יעלה על הדעת לבטל עתה הזכות שזכתה שם כבר דלא מבעיא אם תפשה והיא מוחזקת בהם אלא אפי' אם היתה צריכה להוציא מן היורשים היינו מוציאים כיון שתכף בשעת פטירת הבעל נפלו הנכסים בחזקתה דאל"כ לא שבקת חיי לכל בני האנוסים שבאו משם ונשאו ונתנו אלו עם אלו יחזרו עתה לתבוע אלו מאלו הזכיות והשעבודין שנעשו שם שלא כדין תורה ע"פ מנהג מקומם הא ודאי פשיטא שאינו עולה בדעת אלא על מה שנעש' שם נאמ' מה דעב' עבר מכאן ואילך חושבנא.
וזכר לדבר אני אומר מה ששנינו במסכת חולין (פ' הזרוע והלחיים) נכרי שהיה לו פרה אם עד שלא נתגייר שחטה פטור מן המתנות אם משנתגייר שחטה חייב במתנות הרי שעינינו רואות שגר זה שהוא ישראל כשר עתה ואוכל מתנות כהונה ואין לכהן דין כלל עמו ואפילו תפס אותם הכהן היינו מוציאין אותם מידו מטעם שזכה בהם הגר בשעת שחיטה אעפ"י שבשעת אכילה הוא שעת חיוב מתנות ה"נ אלמנה זו שנשאת לבעלה שם ע"פ מנהגם ותנאם שהתנו ביניהם ונפטר הבעל שם כבר זכתה בחצי הנכסי' מאז ומן הדין הגמור הם שלה והיתה יכול' להוציאם מיד היורשים אם היתה צריכה לכך כיון שתכף בשעת פטירת הבעל זכתה בהם הם שלה בכל מקום שהם וכ"ש אם היא מוחזקת בהם זהו מה שנרא' לי ברור בענין השאלה הראשונה."
--- סוף עמוד 53 ---
מבואר מדברי מהרשד"ם שדעתו כדעת המבי"ט שוודאי זכתה האלמנה במה שכתב לה בנישואין הראשונים אעפ"י שאלו היו נישואין שלא כדמו"י.
אלא שכאן הוסיף מהרשד"ם שאם הייתה נישאת אח"כ כדמו"י היינו יכולים לומר שכל מה שנעשה מקודם לכן בטל והימים הראשונים יפלו דאין לה אלא מנה ק"ק ומה שחידש לה בנישואין השניים שנעשו כדת.