פסק דין
התובעת שימשה כמנכ"לית חברה. בשנים הראשונות לעבודתה, קיבלה התובעת 20% מרווחי פסטיבל שאותו ארגנה. התובעת התפטרה מעבודתה בחודש 3/2016. האם זכאית התובעת לרווחי הפסטיבל שהתקיים בשנת 2016. עם סיום עבודתה פתחה התובעת עסק מתחרה לחברה. האם זכאית החברה לפיצוי מאת התובעת בכין הפרת חוק עוולות מסחריות – אלו הן חלק מהסוגיות העומדות להכרעתנו.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
1. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת בהפקת אירועים. הנתבעת 2 היא בעלת המניות של הנתבעת 1.
2. התובעת הועסקה ע"י הנתבעת 1 החל מחודש 11/2011 ועד לחודש 5/2016. בשל פציעתה של הנתבעת 2 בתאונה, שימשה התובעת כמנכ"לית הנתבעת מחודש 4/12 ועד לסיום עבודתה.
3. מסוף שנת 2013 הפיקה הנתבעת 1 את "פסטיבל הזהב".
4. ביום 13/11/14 הלוותה התובעת סך של 100,000 ₪ לנתבעת 2 (נספח 5 לכתב התביעה). בהסכם נקבע כי התובעת תהיה זכאית ל-20% מהרווחים בפרויקט פסטיבל הזהב. עוד נקבע כי ההלוואה תוחזר עד ליום 1/3/15.
6. ביום 3/2/16 הוחזרה ההלוואה.
7. מידי שנה בפסטיבל הזהב נערך חישוב, בו סוכמו ההכנסות של הפסטיבל והוחסרו ההוצאות ונתקבל הרווח הגולמי בניכוי מע"מ. התובעת קיבלה 20% מרווח זה (2014 – 2015).
8. ביום 10/3/16 שילמה הנתבעת 1 לתובעת 10,000 ₪ (נספח 13 לכתב התביעה).
9. ביום 19/4/16 מסרה התובעת הודעה מוקדמת בדבר התפטרותה.
10. התובעת הקימה חברת הפקה בשם "אלמה הפקות".
טענות הצדדים:
טענות התובעת:
1. פסטיבל הזהב היה מיזם משותף של התובעת, בן זוגה של התובעת והנתבעת 2. יוזמי הרעיון היו התובעת ובן זוגה.
2. התובעת ובן זוגה תפעלו לבד את פסטיבל הזהב 2014.
3. במהלך שנת 2014 יצאה התובעת לחופשת לידה. כשחזרה מחופשת הלידה, עידכנה אותה הנתבעת 2 אודות מצב תזרימי קשה של הנתבעת 1. הצדדים העלו על הכתב את זכויות התובעת במיזם המשותף וכן הועלה על הכתב מתן הלוואה לנתבעות ע"י התובעת ובן זוגה.
4. התובעת קיבלה את חלקה ברווחים בפסטיבל של שנת 2014 ושנת 2015, על פי הסיכום בין הצדדים.
5. התואר "מנכ"ל" שניתן לתובעת נעשה לשם רושם בלבד. הנתבעת 2 היא זו שניהלה את הנתבעת 1, אישרה משכורות, הייתה מעורבת באישור הפרסומים בכל הנוגע לפסטיבל ובהכנת התקציב.
6. למרות שנשכר מפיק חיצוני לפסטיבל 2016, התובעת נדרשה לסייע במחזורים השונים בפסטיבל.
7. בתום פסטיבל 2016 נערך תחשיב לפיו הייתה אמורה התובעת לקבל 20% מתוך הרווח הגולמי בניכוי מע"מ (877,458 ₪). התנאי היחיד לקבלת רווחי הפסטיבל היה כי התובעת תהיה עובדת הנתבעת. לא הוסכם כי כתנאי לקבלת הרווח הוא עבודה מעבר לשעות הרגילות ועבודה בפועל על המיזם. הנתבעת 2 חתמה על ההסכם.
8. המקדמה בסך 10,000 ₪ שולם בגין הכספים המגיעים לתובעת בגין פסטיבל 2016 ולא בגין עמלות יום העצמאות שכן המקדמה שולמה כחודשיים לפני יום העצמאות.
9. הנתבעת 2 מעולם לא העלתה טענה באשר לחלוקת חדרים במסגרת הפסטיבל למשפחתה של התובעת. חדרי ההפקה ניתנו בחינם.
10. מועד ההלוואה לא הוארך מעולם בהסכמה. התובעת ובן זוגה פנו אל הנתבעת 2 מספר רב של פעמים על מנת לקבל בחזרה את כספי ההלוואה.
11. לאחר שהתובעת התפטרה מעבודתה, התקשרה אליה הנתבעת 2 ומסרה לתובעת תחשיב חדש לפיו הרווח הגולמי עומד על 180,000 ₪ בלבד. על פי התחשיב החדש הועמסו הוצאות נוספות שאינן קשורות לפסטיבל והוקטנו ההכנסות האמיתיות של הפסטיבל. לתובעת נמסר ע"י משרד רואה החשבון כי הרווח הגולמי עומד על 452,985 ₪. התובעת הופנתה אל משרד רואה החשבון ע"י הנתבעת 2.
12. הנתבעת 2 הציעה לתובעת סך 20,000 ₪ בקיזוז ה- 10,000 ₪ שכבר שילמה לה כמקדמה, כנגד חתימה על התחייבות לאי תחרות. התובעת דחתה את ההצעה.
13. התובעת עותרת לקבלת חלקה בפסטיבל 2016, 20% מתוך הרווח הגולמי בניכוי מע"מ בסך של 877,458 (175,492 ₪) בניכוי המקדמה שקיבלה מהנתבעת וריבית בגין החזר ההלוואה באיחור (12,882 ₪).
14. לתובעת אין "בעלות" על לקוחות. הלקוחות צורכים שירותי הפקה ממפיקים שונים. חלק מלקוחות הנתבעת 1 הגיעו לנתבעת בזכות הקשרים של התובעת (ויזה כ.א.ל). התובעת פנתה אל כ.א.ל חודשיים לאחר שסיימה לעבוד אצל הנתבעת. העוסק מורשה של התובעת נפתח רק בחודש 8/2016. התובעת איננה חתומה על סעיף אי תחרות.
15. התובעת לא לקחה סודות מסחריים. פעמים רבות הנתבעות שלחו לתובעת הודעות דוא"ל רבות לתיבת המייל הפרטית שלה ולכן המסמכים מצויים שם. זו הייתה התנהלות.
16. לאחר שהתובעת סיימה לעבוד אצלה הנתבעת, הנתבעת 2 הציגה בפני לקוח (חברת חשמל) מצג שווא לפיו התובעת עדיין עובדת אצלה. הנתבעת 2 הגישה תלונה כוזבת לחברת כ.א.ל כנגד בן זוגה של התובעת לפיה הוא מעל בכספים השייכים לנתבעות.
טענות הנתבעות:
1. התובעת מונתה כמנכ"לית בשל תאונת עבודה קשה שעברה הנתבעת 2. הנתבעת 2 הפקידה את האחריות בידיה של התובעת.
2. בין הצדדים סוכם כי התובעת תשתכר 5,500 ₪ ברוטו לחודש וכן תקבל בונוסים: על עסקאות עם לקוחות קבועים תקבל התובעת 5% מהרווח לאחר מכירה בניכוי מע"מ ועל עסקאות עם לקוחות חדשים אשר צורפו ע"י התובעת תקבל התובעת 10% מהרווח לאחר מכירה בניכוי מע"מ.
3. לנתבעת 2 התברר כי במשך חודשים העבירה התובעת דיווחים כוזבים וגבתה עמלות שלא כדין.
4. עם סיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעת 1, פתחה התובעת עסק מתחרה וגזלה את לקוחות הנתבעת 1. התובעת נטלה ללא רשות את רשימת הלקוחות של הנתבעת 1 הכוללות אנשי קשר, רשימות ספקים, הצעות מחיר, הודעות דוא"ל. זמן קצר לפני עזיבתה של התובעת, גנבה לקוחות קבועים של הנתבעת 1 (ויזה כ.א.ל ומכללת צפת). התובעת הציגה באתר האינטרנט שפתחה חלק מלקוחות של הנתבעת 1 כלקוחותיה (חברת חשמל, טלדור, לשכת יועצי המס, הסתדרות העובדים הלאומית וויזה כ.א.ל).
5. הרעיון של פסטיבל הזהב היה של הנתבעת 2. הפקת הפסטיבלים נעשתה ע"י הנתבעת 1 בלבד.
6. התנאי לקבלת הבונוס בגין הפסטיבל היה כי התובעת תעבוד בנוסף לשעות הרגילות והבונוס יהיה בעבור שעות עבודה אלו. כמו כן, נקבע כי תשלום הבונוס יהיה מותנה בעבודה בפועל של התובעת על הפסטיבל. בשל חוסר ניסיונה של התובעת אף נשכר מפיק חיצוני שיסייע בעבודת בהפקת הפסטיבל.
7. על מנת להגדיל את חלקה בפסטיבל, לא דיווחה התובעת על הוצאות הקשורות בקשר ישיר לפסטיבל.
8. בפסטיבל 2015, התובעת לקחה חדרים עבור משפחתה ומקורביה ללא תשלום והכל על חשבון הנתבעת 1.
9. בפסטיבל 2016, התובעת כלל לא נטלה חלק כיוון שהנתבעת 2 סירבה כי תביא את בתה התינוקת לעבודה בפסטיבל. התובעת לא זכאית לרווחים מפסטיבל 2016 כיוון שלא עמדה בתנאים לקבלתם.
10. לחלופין, הנתבעות חולקות על התחשיב שהוצג ע"י התובעת שאיננו מבוקר ולא נבדק בזמן אמת. התובעת הגישה חוות דעת של רו"ח. הרווח של פסטיבל 2016 עומד 291,107 ₪ ולכן, 20% מרווח הגולמי עומד על סך 58,221 ₪.
11. הנתבעות הגישו הודעת קיזוז כנגד התובעת בגין השבת תשלום בעבור חלוקת חדרים למקורבים בבית המלון בימי הפסטיבל (52,520 ₪), השלמת תשלומי בונוסים שהתקבלו בהסתמך על דיווחים כוזבים, בהתבסס על עמלות שלא הגיעו לתובעת ועיגול סכומי העמלות כלפי מעלה (20,993 ₪) ופיצוי בגין עוולות על פי חוק עוולות מסחריות (200,000 ₪). לטענת הנתבעות, התובעת גזלה חלק מלקוחותיה.
17. הנתבעות מבקשות לדחות את התביעה.
עדויות:
מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה וכן העידו מטעמה:
רו"ח אורן דגן, רואה החשבון של הנתבעת 1 בשנים 2014 -2016;
גב' מרינה צ'רנוב, מנהלת החשבונות במשרד רואה החשבון של הנתבעת 1;
כמו כן, הוגש תצהיר מאת אלעד ברק (העד לא נחקר על תצהירו תוך שכל צד שומר על טענותיו).
מטעם הנתבעות העידה הנתבעת 2 וכן העידו מטעמה:
רואה חשבון שלמה סקורקה, נותן חוות הדעת מטעמה;
גב' ארמה ורה ונטורה, אמה של הנתבעת 2.
הכרעה:
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין טענת הקיזוז להתקבל בחלקה.
ההסכמה:
1. התובעת ובן זוגה (מר אלעד ברק) הם שהגו את המיזם "פסטיבל הזהב" או למצער לא הוכח אחרת. ברם, אין בכך כדי להעלות או להוריד לענייננו, שכן הוצג בפנַי הסכם בין הצדדים (נספח 6 לכתב התביעה) הקובע:
"הנדון: פרוטוקול חברה
נוכחים: ג׳ודי ארמה -024424178 – בעלים - בעלת 100% מניות החברה
ורדה ארמה 69186716 – מיופת כח מטעם ג׳ודי ארמה
מזי ברק 052671257 – עובדת בחברת ג׳אפ הפקות כמנכ״לית החברה
אלעד ברק 032671257 – בעלה של מזי ברק
לכל מאן דבעי
1. מזי ואלעד ברק הלוו לחברת ג׳אפ הפקות בע״מ ח.פ:513957407 הלוואה בסך 100,000 ₪ כולל מע״מ ההלוואה הועברה באמצעות העברה בנקאית ותוחזר לידי מזי ואלעד עד ל- 1.3.15 ללא ריבית והצמדה. מסמך המאשר את פרטי ההלוואה נחתם בנפרד ע׳׳י 2 הצדדים.
2 . מזי ברק, כל זמן שתעבוד בחברת ג'אפ הפקות, תהיה שותפה בפרויקט ״פסטיבל הזהב״. השותפות תתבטא בזכאות קבועה ל-20% מהרווחים בפרויקט. ללא כל תנאי, מלבד היותה עובדת חברה."
2. טענת הנתבעת כי המסמך זויף לא הוכחה ע"י הנתבעת. בנקל יכלה הנתבעת להביא חוות דעת מומחה אשר היה מאשר את טענתה.
3. גב' ארמה ורה ונטורה, אמה של הנתבעת, היא מורשית חתימה בנתבעת 1 ומשרדי הנתבעת ממוקמים בביתה. בתצהירה טענה העדה כי היא לא השתתפה בישיבה בה נערך פרוטוקול החברה (נספח 6) ולא ראתה את הנתבעת 2 חותמת עליו אולם עדותה נסוגה מפני הצגת המסמך שהוא למעשה פרוטוקול של ישיבת חברה ולא הוכח אחרת. בעדותה בפנינו אף סתרה חלק מהאמור בתצהירה:
"ש. מפנה אותך לנספח 1 לתצהירך, את טוענת במסגרת תצהירך שלא ראית את גודי חותמת על המסמך ?
ת. נכון. לא היה דבר כזה.
ש. יכול להיות שהיא חתמה שלא ראית ?
ת. אני לא ראיתי שום דבר.
ש. תאשרי לי שהת.ז. שכתובה ליד שמך 6918716 ואת העובדה שאת מיופה כח מטעם גודי ארמה
ת. אין דבר כזה. אין לי שום יפוי כח מגודי.
ש. מפנה לסעיף 3 לתצהירך, כתוב בו , זה לא נכון ?
ת. לא. זו חתימה שלי. אבל בשעה (סעיף) שלוש איני משמשת כמורשת חתימה לגי'פה הפקות. אני לא מורשית חתימה.
ש. איך מזי יכלה לדעת מה מספר ת.ז. אם היא זייפה את נספח 1 .
(עמ' 33 לפ' שורות 16-6 לעדות ורדה)
4. הנתבעת 2 התפרצה באמצע עדותה של העדה (עמ' 33 לפ') דבר האומר דרשני. נוכח האמור לעיל, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותה של גב' ונטורה.
5. אם כן, הצדדים הגיעו להסכמה כי התובעת תקבל 20% מרווחי הפסטיבל. התובעת קיבלה בונוס זה במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים וכל עוד יחסי העבודה ממשיכים. אין נפקא מינה אם ה"בונוס" שולם בתלוש שכר או בדרך אחרת שכן במהות זה בונוס או עמלה המשתלמת לתובעת בגין פרויקט שנתי.
האם נותרו הנתבעות חייבות כספים לתובעת בגין פסטיבל 2016?
6. התובעת צירפה תחשיב לעניין הרווח של פסטיבל 2016 (נספח 12 לתצהיר התובעת). לטענת התובעת תחשיבי הפסטיבלים היו שמורים בקבצים של הנתבעת.
7. תחשיבהּ של התובעת לעניין רווחי הפסטיבל (נספח 12 לכתב התביעה) נסתר. התובעת לא לקחה בחשבון את ההוצאות בגין הפסטיבל:
"ש. העבודה של העובדים על הפסטיבל בוצעה רובה ממשרדי ג'אפ?
ת. נכון.
ש. הטלפונים לאומנים, לספקים, ללקוחות בוצעו לטלפונים של ג'אפ.
ת. כן.
ש. את הנה"ח החשבונות של הפסטיבל עשה רוה"ח של ג'אפ?
ת. הוא עשה כל הנה"ח של ג'אפ, בין היתר של הפסטיבל.
ש. בתחשיב שאת מתבססת עליו נספח 12 לתצהירך לא מופיעים הוצאות שכירות, ארנונה, חשמל, רו"ח, ביטוחים ואלו הוצאות של מאות אלפי ₪. למה?
ת. הסיכום ביני לג'ודי היה שכל המטריה של הפסטיבל תהיה תחת ג'אפ, ג'ודי הכניסה לטבלה הוצאות שהיא ראתה לנכון להכניס לטבלה בהקשר של הפסטיבל בין יתר הוצאות משרד, דואר וכו'.
ש. יכול להיות שפשוט ההוצאות האלה עדיין לא הוכנסו לטבלה וצריך לקחת אותן בחשבון?
ת. ג'ודי ראתה את הטבלה ועברה עליה והכניסה או לא הכניסה את מה שהיה צריך להכניס.
ש. שכ"ד, ארנונה, טלפונים, זה הוצאות שלטענתך לא קשורות לפסטיבל.
ת. זה לא מה שאמרתי.
ש. האם ההוצאות הנ"ל קשורות או לא ?
ת. הסיכום היה שכל המטריה היתה תחת ג'אפ בגלל זה החלוקה היתה 80% לג'אפ ו- 20% לי. ג'אפ עובדת במהלך השנה גם על דברים אחרים, לא רק על הפסטיבל.
(חוזר על השאלה) מה שהיה צריך להיכנס נכנס. ביטוח לא נעשה ביטוח ספציפי לפסטיבל, אלא ביטוח של ג'אפ. יש סעיף ספציפי של הוצאות...
ש. סיכמנו כבר שהעובדים עשו את כל העבודה ממשרדי ג'אפ. האם הוצאות כגון חשמל, ארנונה, שכ"ד, ביטוחים צריך לקחת בחשבון או לא?
ת. כן והם נכנסו."
(עמ' 16 לפ' שורה 23 עד עמ' 7 שורה 17 לעדות התובעת)
8. התובעת הודתה כי אכן התחשיב אינו מדויק:
"ש. תאריך? יכול הרי להיות שאחרי התאריך הזה היה עוד הוצאות או הכנסות. מה המועד הקובע? למשל היה לקוחות שביטלו השתתפות והוחזר כספים, את מכירה מקרים כאלה?
ת. כן.
ש. איפה מופיע שהוחזרו להם כספים?
ת. זו טבלה שהיתה בזמן אמת וכל מי שעבד על הפסטיבל הכניס נתונים, גם הכנסות וגם הוצאות, זו הטבלה שג'אפ התנהלה מול רו"ח. בסוף הטבלה יש החזרים ללקוחות.
ש. מה זה "ממתינה לקבל חשבונית"
ת. לקוחות ששילמו וביטלו. המשרד הפיק לו חשבונית, צריך לקבל את החשבונית חזרה וצריך לקבל החזר."
(עמ' 18 לפ' שורות 20-12 לעדות התובעת)
9. מחד גיסא, התובעת לא הציגה חוות דעת מטעמה, למעט אותו תחשיב, אשר כאמור לעיל, לא ניתן להסתמך עליו ומאידך גיסא, הנתבעת הגישה חוות דעת של רואה חשבון.