10. בפרק ה-11 אציג את המתווה הכללי לניתוח בחלק הדיון, כאשר בראשית הדברים אתייחס בפרק 12 לדיני זכות היוצרים ותכליתה, על רקע דיני הקניין הרוחני, בכללם.
11. מאחר שהתביעה בתיק זה אינה לזכויות יוצרים גרידא, אלא לזכויות מוסריות בלבד, אייחד דיבור בפרק ה-13 על הזכויות המוסריות הללו.
12. בפרק ה-14 אביא את עמדת המשפט העברי בענייני זכויות יוצרים, בכלל, והמעמד של ספרים המהווים מהדורה מעודכנת ומוגהת של ספרים קודמים, בפרט.
--- סוף עמוד 10 ---
13. מצוידים בתובנות משפטיות אלה ניתן יהיה לגשת בפרקים הבאים בחלק הדיון לניתוח מעשיהם ומחדליהם של הצדדים בתיק זה: האם הוכחו עילות התביעה של התובע; האם זכאי התובע לסעדים שביקש, חלקם או מקצתם; או שמא יש לקבל את טענות ההגנה של הנתבעים.
14. פועל יוצא מן הניתוח האמור תהיה התוצאה המשפטית, ולאחריה תובא הצעה מעשית לפשרה, מעבר להכרעת הדין.
ב. הצדדים והספר
15. תיאורו של התובע מופיע בסעיף 1 לכתב התביעה, אשר הנתבעים הודו בו (סעיף 149 לכתב ההגנה). לפיכך, ראיתי לנכון להעתיק את האמור בסעיף 1 לכתב התביעה, במלואו:
"התובע, פרופסור מנחם כהן, הינו מן המומחים המובילים בימינו לנוסח המקרא, המסורה וכתבי היד של ימי הביניים. בין מגוון תפקידיו בעבר, עמד פרופ' כהן בראש מפעל כתבי היד של המקרא והמסורה בימי הביניים, ובראש הקתדרה לחקר פרשנות ימי הביניים והמכון למידע ממוחשב ביהדות באוניברסיטת בר-אילן (להלן גם: 'בר אילן'). בהיותו דיקן הפקולטה למדעי היהדות בבר אילן לפני כ-30 שנה, הגה וייסד את מפעל 'מקראות גדולות הכתר' [...] לצורך הוצאה לאור של 'מקראות גדולות הכתר' (להלן: 'מפעל הכתר'). פרופ' כהן הינו המהדיר והעורך הראשי של מקראות גדולות הכתר, והעומד בראש מפעל הכתב מאז ייסודו ועד היום".
16. תיאורם של הנתבעים 2 ו-3 בכתב התביעה, אינו מלא, לשיטת ב"כ הנתבעים (סעיף 150 לכתב ההגנה). לפיכך, ראיתי לנכון להציגם בשילוב האמור בכתב התביעה ובכתב ההגנה, וכן בדש כריכת הנייר של הספר נשוא המשפט, שם בחרו הנתבעים לכתוב על עצמם, וממילא הדבר משקף את התיאור המקובל עליהם.
17. הנתבע מס' 1, פרופ' יוסף עופר (להלן גם: "פרופ' עופר"), משמש כראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. הוא חוקר המסורה ופרשנות המקרא, וחבר האקדמיה ללשון העברית. הוא הועסק במשרה חלקית בין יתר עובדי מפעל הכתר בין השנים 2000-2009. הוא מחבר הספר, המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה (תשס"א), ומאמרים רבים. בעבר שימש כראש החוג לתנ"ך במכללת הרצוג (הנתבעת 3).