436. פרק זה בסיכומי התובע, נפתח במילים אלה (סעיף 37; הקווים וההדגשות במקור):
"התובע על פי הודאתו שלו לא פרסם על הרמב"ן ו/או על נוסח הרמב"ן כל חיבור
אקדמי-מדעי: לא ספר, לא מאמר, לא מבוא, לא הקדמה וגם לא דברי פתיחה וגם כל פירות מחשבה יצירתיות, מקוריות ו/או חדשניות בעניין פירוש הרמב"ן על התורה".
437. אישוש לדברים אלה מובא בהמשך תוך התייחסות לתשובות לשאלון (סעיפים 38-40), עדות בבית המשפט (סעיפים 40-43), והעדר התייחסות לרמב"ן ברשימת הפרסומים של התובע המופיעים בספר שלכבודו (סעיף 44).
438. על בסיס נתונים אלה מסקנת ב"כ הנתבעים היא זו (סעיף 45; הקו במקור):
"משכך, אין בידי התובע כל מחקר יצירתי ביחס לפירוש הרמב"ן ובייחוד ביחס לסוגיית תוספות הרמב"ן. כל שבידי התובע הוא נוסח פירוש כפי שנקבע במק"ג הכתר ואולם אין בכך כדי להוות יצירה אקדמית מדעית והכל כפי שיובהר לקמן".
439. לעומת זאת, הנתבעים 1-2, פרופ' יוסף עופר וד"ר יהונתן יעקבס, כלשון באי כוחם, "הוכיחו מוניטין ממשי בכל הנוגע לתוספות רמב"ן לפירושו לתורה, לדיון הפרשני בהן ולקביעת התפתחות נוסח הרמב"ן לתורה – ראו נספח ג לעדות הנתבע 1, אשר התובע כלל לא טרח לסתור" (סעיף 46 לסיכומי הנתבעים; ההדגשה במקור).
ט.5 היצירה המוגנת היא כרך של חומש, ולא כל פרשן ששולב במקראות גדולות הכתר
440. טענת הנתבעים לעניין זה היא, כי התובע עצמו (בכתב התביעה ובסיכומיו) ראה בכל חומש וחומש מחמשת חומשי התורה של מקראות גדולות הכתר, "יצירות עצמאיות ונפרדות בעלות ערך כלכלי עצמאי ונפרד", ולכן גם לשיטתו של התובע מדובר ביצירה, לכל אחד מכרכי חמישה חומשי תורה. מכאן שאין ט ענה או רמז, לכך שיש להתייחס לנוסח פירוש של כל פרשן זה או אחר, אשר שולב בכל אחת מן היצירות, כיצירה נפרדת ועצמאית (סעיף 47). מכאן, גם לשיטת התובע, היצירה המוגנת מכלול היא כרכי החומש של מקראות גדולות הכתר, וזאת כיצירת לקט, כאשר ההגנה נתונה ליצירת הלקט כולה, ולא לכל אחד ואחד ממרכיביו (סעיף 48).
--- סוף עמוד 93 ---
441. על בסיס תשתית זו, עמדת הנתבעים היא, כי התובע לא טען שהנתבעים הפרו את מכלול יצירת חמשת חומשי התורה של מקראות גדולות הכתר, שכן התובענה מתייחסת אך ורק לנוסח פירוש הרמב"ן בלבד. לדברי ב"כ הנתבעים, טענות התובע בסיכומיו לעניין שימוש הנתבעים במפרשים נוספים של מקראות גדולות הכתר במספר ציטוטים בספר, היא טענה חדשה אשר לא הועלתה במסגרת כתב התביעה, ומהווה הרחבת חזית (סעיף 49 רישא לסיכומים).