442. התובע עצמו בתשובה לשאלון אמר כי השאלה הרלבנטית היחידה לצורך הכרעה בתובענה היא אך ורק פירוש הרמב"ן המופיע במקראות גדולות הכתר (סעיף 49 סיפא).
443. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא זו (סעיף 50): "בנסיבות אלה, ומאחר ואין הגנה על כל רכיב ורכיב ביצירת הלקט, הרי שגם מטעם זה דין התובענה להידחות".
ט.6 התובע אינו הבעלים של הזכות המוסרית בנוסח הרמב"ן לתורה במקראות גדולות הכתר, שכן אינו היוצר
444. בפרק זה מוצגת טענה חלופית ומטעמי זהירות בלבד. לדברי ב"כ הנתבעים, גם אם מדובר ביצירה מוגנת לפי החוק (טענה שהנתבעים מכחישים) "הרי שהתובע אינו הבעלים בזכות המוסרית שביצירה, היות שמדובר בזכות אישית המסורה ליוצר בלבד" (סעיף 51 סיפא לסיכומי הנתבעים).
445. לתמיכה בטענה זו מצוטט העמוד הפנימי של הכיתוב בכרכי הדפוס של חמישה חומשי תורה של מקראות גדולות הכתר (סעיף 52), תקליטור הכתר (סעיף 53) והמהדורה המקוונת (סעיף 54), מהם עולה כי לאחר הכיתוב של "אוניברסיטת בר אילן", "הפקולטה למדעי יהדות", "מפעל מקראות גדולות 'הכתר'", מופיעים המילים: "בראשות פרופ' מנחם כהן".
446. לטענת ב"כ הנתבעים, התובע סירב להמציא את ההסכם שנחתם בינו לבין האוניברסיטה בעניין זכותו המוסרית, ואף לא את ההסכם שנחתם במהלך 2016 במסגרת גישור, וטענתו בתצהירו הייתה כי "הייתי ונשארתי בעל הזכויות המוסריות הבלעדי של מקראות גדולות הכתר", טענה זו, לדברי ב"כ הנתבעים, "לא נתמכת בכל ראיה". המשמעות המשפטית של התנהלות זו, לדברי ב"כ הנתבעים היא ברורה: "אי המצאת ראיה שבחזקת התובע, פועלת לחובתו" (סעיף 55).
447. לאחר ציטוט סעיפים מן ההסכם במכתב הרקטור, מסיקים ב"כ הנתבעים כי אוניברסיטת בר אילן התחייבה לממן את המשך פעילות מפעל מקראות גדולות הכתר, ותשתדל לתמוך גם בעתיד במפעל, ובתנאי ששמה של האוניברסיטה יבוא לידי ביטוי באופן נאות (סעיפים 56-57 לסיכומים).
448. לכן, מסקנת פרק זה בסיכומי הנתבעים, הוא (סעיף 58; ההדגשות והקו במקור):
"מההסכם עולה שהאוניברסיטה עמדה מפורשות על שני יסודות: א. 'ששמה יבוא לידי ביטוי' ב. 'באופן נאות' בפרסומי 'מפעל מקראות גדולות הכתר', כשני תנאים יסודיים מצטברים. התובע לא דרש, וממילא לא מגיעה לו 'זכות מוסרית' בלעדית או כוללת, בהיותו 'נציג המעביד' במסגרת המפעל".
ט.7 התובע לא התקין את נוסח פירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר
449. הכותרת של פרק זה בסיכומי הנתבעים, היא זו: "מפתיע ומדהים: התובע הודה שהוא בעצמו לא התקין את נוסח פירוש הרמב"ן במק"ג הכתר".