כאמור לעיל, סעיף 5 לחוק אינו מעניק הגנה לא ל'רעיון' ולא ל'תהליך ושיטות ביצוע'. משכך, אף אם עובדי מפעל 'מקראות גדולות הכתר' ביצעו הנחיות ושיטות עבודה שקבע והנהיג התובע (למשל 'כללי ההכרעה' נספח 'ז' לעדותו) – ולא אמרנו כן – הרי שאין לתובע
--- סוף עמוד 96 ---
זכויות ברות הגנה בשיטות אלה. תוצרי עבודה שיישמו שיטות ביצוע אלה לא רק שאינם קניינו של התובע (כאמור אין מחלוקת כי הזכות הכלכלית שייכת לאוניברסיטת בר אילן בלבד) אלא הזכויות המוסריות אינן שלו, שכן הוא בעצמו לא יישם שיטות ביצוע אלה ביחס לפירוש הרמב"ן לתורה, שהרי הודה שלא הוא עשה זאת באופן אישי".
462. חלק זה של הסיכומים העוסק בניתוח זכויותיו של התובע, כבעל "זכות מוסרית" במפעלי מקראות גדולות הכתר, מסתיים בדברי הסבר, מדוע לשיטת ב"כ הנתבעים, כי לתובע אין זכויות כאלה, עדיין יש צורך לדון בנושא השני של המשפט והוא ההפרות הנטענות של הנתבעים ביחס לזכויות התובע. וכך מנוסחים הדברים בסעיף 80 לסיכומי הנתבעים: "למען הזהירות בלבד, וככל שעל אף האמור לעיל, ייפסק כי קיימת לתובע, כעורך ומהדיר מק"ג 'הכתר', זכות יוצרים בפן האישי מוסרי בנוסח פירוש הרמב"ן לתורה של מק"ג הכתר, להלן נבחן האם המעשים המיוחסים לנתבעים בתביעה זו מגיעים כדי הפרת הזכות המוסרית ככל שהיא נתונה לתובע".
ט.8 ניתן לתובע הקרדיט (זכות הייחוס) – כראוי
463. הטענה הכללית של הנתבעים, בנושא זה, מופיעה בפתח הפרק של סיכומיהם, בסעיף 81, שזה לשונו (הקו במקור):
"עמדת הנתבעים היא כי לא בוצעה כל הפרה של הזכות המוסרית. הנתבעים נתנו גם נתנו לתובע קרדיט 'בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין', ולחלופין עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 50 לחוק שכן מדובר ב'פעולה סבירה בנסיבות העניין'".
464. בהמשך מוצגות שלושת הפעמים בהן, לטענת הנתבעים, ניתן קרדיט לתובע (סעיפים 82-84 לסיכומי הנתבעים):
א. בעמ' 10 של הספר: "נוסח הפנים שקבענו בספרנו יסודו בנוסח 'מקראות גדולות הכתר', ואת הנוסח הזה שינינו במקום הצורך והתאמנו לגרסת רוב כתבי-היד. אימצנו כמה מעקרונות ההדרת הטקסט הנהוגים ב'מקראות גדולות הכתר': מילים מן הפסוק הנדון המובאות בדברי רמב"ן סומנו באות עבה. לרוב הבאנו את סימני הפיסוק והניקוד העזר שבמהדורה זו, והוא הדין בדרך כלל לגבי מראי המקומות לפסוקים ולמובאות מספרות חז"ל".
ב. ברשימה הביבליוגרפית, בערך "מקראות גדולות הכתר" (עמ' 690 לספר), הוזכר שמו של התובע במפורש: "'מקראות גדולות הכתר', מהדורת יסוד חדשה, מהדיר ועורך מדעי, מנחם כהן, רמת גן תשנ"ב ואילך".