ט.12 הקיצור הביבליוגרפי של "מקראות גדולות הכתר"
486. כנגד טענת התובע כי האזכור המקוצר של "מקראות גדולות הכתר", בלי אזכור שמו של התובע, פרופ' מנחם כהן, כעורך וכמהדיר, יש בו משום פגיעה בזכותו המוסרית של התובע, משיבים באי כוח הנתבעים, כי במספר דוגמאות שהביאו מוזכר שם הספר כמו "מהדורת ירושלמי" בלי שם העורך והמהדיר (סעיפים 116-117 לסיכומיהם), ולטענתם הוכח כי ברשימה הביבליוגרפי "הנוהג היה שאין צורך להזכיר את שם המהדיר בקיצור הביבליוגרפי" (סעיף 117 סיפא לסיכומיהם).
487. לטענת באי כוח הנתבעים, יש ספרים נוספים בתחום התנ"ך ובהם הביאו חוקרים מהמחלקה לתנ"ך מאוניברסיטת בר-אילן את האזכור "מקראות גדולות הכתר" מבלי להזכיר את שמו של פרופ' כהן, וזאת הן במהדורת הדפוס והן במהדורה אלקטרונית (סעיף 118).
488. וכאן מעוררים באי כוח הנתבעים את השאלה הרטורית הבאה (סעיף 119): "האם חוקרים נכבדים אלה עליהם לחשוש כי בעתיד תוגש גם נגדם תובענה בעוון אי הזכרת שם המהדיר/המוצא לאור/העורך הלשוני/נשוא הקדשת היצירה וכיו"ב?".
489. בהקשר זה מוזכרות עדויות הנתבע ופרופ' אביעד הכהן לפיהן הנוהג המקובל אינו כולל בהכרח את שם המחבר ברשימת הקיצורים הביבליוגרפיים (סעיפים 120-121).
490. אשר לטענת התובע, כי בגוף הספר לא נמצאת הערת שוליים המפנה לערך הביבליוגרפי "מהדורת מקראות גדולות הכתר" או "תקליטור הכתר", תשובת הנתבעים היא זו: "מקראות גדולות הכתר" הינו "מוסד ידוע ומוכר היטב לרבים", כמו "פרויקט השו'ת", "דעת מקרא", "אנציקלופדיה תלמודית", "סידור רינת ישראל", ולכן, לטענת הנתבעים, "בפרקטיקה המקובלת, עת הן נזכרים אין הפניה פרטנית לשם העורך ופרטים מזהים נוספים" (סעיף 123).
--- סוף עמוד 101 ---
491. יתרה מזאת, לדעתו של פרופ' אביעד הכהן, אין צורך בהפניה כי מהדורת הכתר יש רק אחת. לדבריו, מי שכבר קורא את הספר אמור לדעת זאת שכן אם הוא כזה שלא אמור לדעת את הדברים, הרי שלא יבין שום מילה מהספר (סעיף 124).
492. לא זו אף זו, לטענת הנתבעים, מעדותו של פרופ' אביעד הכהן עולה, כי לא ניתן לעשות שימוש בענייננו במבחן "הקורא הסביר" או "הקורא הפשוט", אלא יש להתבונן במי שהוא בקיא בעולם של כתבי יד. לפיכך, מסקנת באי כוח הנתבעים היא "משכך, אין עסקינן בקורא הממוצע כי אם בקורא בקיא ומלומד אשר בקריא דיו להכיר את 'מקראות גדולות הכתר' ולדעת מי עורכו ומהדירו" (סעיף 125 סיפא).