493. לעניין הפניה לתקליטור – אין אפשרות להפנות למספר עמוד ודי בהתייחסות למהדורה בכללותה ולא לעמוד מסוים (סעיף 126).
494. כנגד טענת התובע כי שמו לא נכלל במפתח החוקרים בסוף ספרם של הנתבעים, עמדת באי כוח הנתבעים היא כי אין מדובר ב"מפתח קידודים". בכל מקרה, המפתח הוכן על פי שיקולים מקצועיים, ולטענת באי כוח הנתבעים "לא היה בהכנתו מגמות לכבד חוקרים מסוימים ולהמעיט את חלקם של חוקרים אחרים" (סעיף 127).
495. לעניין ציטוטים מספרים שמוקדשים לכבוד פרופסורים, כאשר הדוגמא שהביאו באות כוח התובע היא שצוטט מאמר מכרך ז' של עיוני מקראות פרשנות שהוא "מנחת ידידות והוקרה למנחם כהן", ומלים אלה הושמטו מהרשימה הביבליוגרפית, כותבים באי כוח הנתבעים את הדברים הבאים (סעיף 130; הקווים במקור): "עם כל הכבוד, טענה עקיפה זו בעניין השמטת ההקדשה של הכרך לתובע, מעידה כאלף עדים על מופרכותה של תביעה זו ועל רדיפתו האובססיבית של התובע אחר כבוד באופן שאין בו כל עניין מכובד. המדובר בהעדר איזכור הקדשה בפרסום שכתבו אחרים ולא העדר מתן קרדיט לפרסום של התובע עצמו".
496. בהקשר זה, טוענים באי כוח הנתבעים, כי התובע עצמו ציטט מאמרים מסדרת "עיוני מקרא ופרשנות" ולא פירט למי הוקדשו הכרכים (סעיף 131). באי כוח הנתבעים מזכירים כי המומחה, פרופ' אביעד הכהן, אמר כי אזכורים מתייחסים לשם הסדרה, ולא בהכרח לשם האיש שלו מוקדש הכרך הספציפי, ובכל מקרה, אין כללים ברורים בעניין (סעיפים 132-133 לסיכומי הנתבעים; בסעיף 134 מוזכר כי בעניין מסוים הנתבע עצמו לא נזכר לפרט ביבליוגרפי כעורך, ובכך, לשיטת הנתבעים, הדבר "שומט את הקרקע תחת כל תביעת התובע ותחושתו כי הנתבעים פעלו בכוונת זדון" – סעיף 134 סיפא; הקו במקור).
ט.13 אין כוונת זדון מטעם הנתבעים ואין דפוס פעולה של הנתבעים כנגד התובע
497. מאחר ואחת מטענות התובע היא כי מצד הנתבעים הייתה כוונת זדון לפגוע בו, פותחים ב"כ הנתבעים את תשובתם בעניין זה, באמרם את הדברים הבאים (סעיף 135 לסיכומי הנתבעים; הקו במקור):
"בספרם של הנתבעים, לא נמתחה בשום מקום ביקורת על 'מקראות גדולות הכתר'. הנתבע 1 מדגיש בסעיפים 101-99 לתצהירו כי במשך שנים הייתה לו ביקורת על חוסר השקיפות של מהדורת הכתר והוא העיר על כך לפרופ' כהן באופן אישי, אך בספר תוספות
--- סוף עמוד 102 ---
רמב"ן, 'מפאת כבודו של פרופ' כהן נמנענו מלהדגיש את החסרונות והמגרעות שבעבודת מפעל הכתר' ".