498. בהמשך, מובאים ציטוטים מחקירות נגדיות ומתצהירים של הנתבעים שבהם מפורט כי לא הייתה להם כוונה לפגוע בכתר או לפגוע בפרופ' כהן (סעיפים 136-139).
499. כדוגמה לקו זה של טיעוניהם מדגישים ב"כ הנתבעים כי פרופ' עופר, נתבע 1, "היה אחד מארבעת העורכים של כך 'עיוני מקרא ופרשנות' שהוקדש לכבודו של התובע ובכך חלק לו את הכבוד הראוי" (סעיף 140).
500. כמו כן, מזכירים ב"כ הנתבעים כי פרופ' עופר הזכיר את שמו של התובע ביותר מעשרה מפרסומיו המדעיים, כל עניין במקומו וגם בספר נשוא התובענה הוזכר שמו של התובע פעמיים, כמהדיר ועורך מדעי של מהדורת הכתר, וזאת בהקשר ובהתאם לשימוש שנעשה במקראות גדולות הכתר בספר המדובר (סעיף 141).
501. הטענה בדבר "מניעי נקם" של פרופ' עופר, נתבע 1, בשל העדר שמו וחלקו בהכנת הכרך של חמשת המגילות של מקראות גדולות הכתר, נדחית על ידי ב"כ הנתבעים בנימוק הבא (סעיף 142; ההדגשה והקו במקור): "לוח הזמנים שולל אפשרות כזאת מכל וכל. כרך חמש מגילות יצא לאור בפברואר 2012, ורק עם הוצאת הכרך נודע לנתבע 1 כי שמו איננו מופיע בראש הכרך... ואולם, ספרם של הנתבעים היה מוכן והועבר לוועדה באקדמית המלווה את הכנתו כבר בחודש אוקטובר 2011 (מרחשוון תשע"ב) ...על כן, הכנת הספר של הנתבעים הושלמה עוד לפני שהתובע הוציא לאור את כרך חמש מגילות בלא הזכרת שמו של הנתבע 1". אכן, ב"כ הנתבעים מאשר שנערכו שינויים ותיקונים בטיוטת הספר ממועד הגשת הטיוטה (2011), ועד להוצאה לאור (2013), אך הם מציינים כי "העובדה שהתובע לא הצביע על שום שינוי שהוכנס לאחר שלב הטיוטה ויש בו כדי לפגוע בתובע, יש בה כדי לשמוט את הקרקע מתחת הטענה כאילו הייתה לנתבע 1 כוונת זדון או מניעי נקם" (סעיף 143).
502. לעניין הטענה של התובע כאילו הנתבעים לא טרחו לציין את העובדה שקיימת מהדורה מקוונת של מקראות גדולות הכתר, והדבר מוכיח זדון, עונים ב"כ הנתבעים כי טענה זו מקוממת, שכן פרופ' עופר, נתבע 1, הסביר במפורש כי השימוש השוטף שלו במקראות גדולות הכתר היה באמצעות התקליטור, ולא במהדורה המקוונת, וכי בספר לא עשו הנתבעים כל שימוש במהדורה המקוונת ולכן אין כאן העלמה כלל ועיקר (סעיף 144).
503. את תת הפרק המתייחס להעדר כוונת הזדון מסיימים ב"כ נתבעים במילים אלה (סעיף 145; ההדגשה במקור):
"מכל מקום לא הוכחה כוונת זדון ו/או שיטתיות ו/או כוונת מכוון של הנתבעים 1 -2 לפגוע ולהעלים את שמו של התובע מחיבורם ומשכך דין תביעת התובע ביחס לפגיעה בזכות הייחוס, להידחות".