26. כתב התביעה מוסיף ואומר כי הנתבעים המשיכו ופרסמו גם באתר האינטרנט של הנתבעת 3 את קבצי העבודה ששימשו אותם, לטענתם, לקביעת נוסח פירוש הרמב"ן, שהביאו בספר. נטען בכתב התביעה כי בקבצים אלה העתיקו הנתבעים ללא אישור מאות קטעים מתוך פירוש הרמב"ן, המופיעים במקראות גדולות הכתר, על מרכיביהם הייחודיים והחדשניים; גם בעניין זה נטען כי בכך "סילפו ופגעו בשלימות היצירות, פגעו במוניטין של פרופ' כהן ואף ניכסו לעצמם חלקים נרחבים מפרי מחקרו ועמלו של פרופ' כהן, מבלי לתת לו כל קרדיט ראוי" (עמ' 2 במסגרת המבוא התמציתי לכתב התביעה).
27. כתב התביעה מפרט את דרך עבודתו של פרופ' כהן בההדרה ועריכה של מקראות גדולות הכתר, תוך הדגשת המאפיינים הייחודיים של מקראת גדולות הכתר, ובהן: שילוב "עזרי טקסט"; סימון "תוספות פירוש" (פרקים א-ב לכתב התביעה). לפרופ' כהן יש מוניטין רב כעורך ומהדיר של מקראות גדולות הכתר (לעניין זה מובאים בנספח ג מאמרי ביקורת חיוביים רבים; וראה סעיף 9 לכתב התביעה).
28. מודגש, כי זכויות היוצרים במקראות גדולות הכתר הן של פרופ' כהן; גם לאחר ההסכם בינו לבין אוניברסיטת בר אילן לעניין זכויות היוצרים עדיין הזכויות המוסריות היו ונותרו בידיו
--- סוף עמוד 12 ---
ובכל מקרה השימוש שניתן לאוניברסיטת בר אילן לזכויות היוצרים הותנה בכך שאין לשנות את התוכן או את צורת היצירות ללא קבלת אישור מראש ובכתב של פרופ' כהן (פרק ד, סעיף 10 לכתב התביעה).
ג.2 הרקע והנתונים הרלבנטיים
29. בהמשך, מתוארים המועדים שבהם יצאו לאור הכרכים השונים של ספרי התנ"ך במהדורת מקראות גדולות הכתר; לענייננו, רלבנטיים שבעת הכרכים של ספרי התורה שיצאו במועדים אלה (פרק ה, סעיף 11, לכתב התביעה):
א. 1997 – בראשית כרך א;
ב. 1999 – בראשית כרך ב;
ג. 2007 – שמות כרך ב;
ד. 2012 – שמות כרך א;
ה. 2012 – במדבר;
ו. 2012 – דברים;
ז. 2013 – ויקרא.
30. לצורך הוכחת עילות התביעה השונות, מודגש בכתב התביעה (סעיף 11 סיפא), כי כל אחד ואחד מן הכרכים הנ"ל יצא בשלמותו קודם שהוציאו הנתבעים את הספר (הקו במקור).
31. במסגרת הפרק האמור, מתארים באי כוח התובע, עורכי הדין נרדה בן צבי ודניאל בן שלמה, כי במקביל למהדורה המודפסת יצאה במפעל הכתר גם מהדורה ממוחשבת של מקראות גדולות "הכתר" הכוללת תוכנת עיון וחיפוש מתקדמת, אף היא ביוזמתו ובתכנונו של פרופ' כהן. עד 2006 היא הופצה כתקליטור (להלן: "תקליטור הכתר") ולאחר מכן פותחה ויצאה כגרסה אינטרנטית (להלן: "הגרסה המקוונת") כאשר בה חלק מהטקסים שההדרה שלהם הושלמה, סומנו בגופן בצבע שחור, וחלק מהטקסטים – שההדרתם טרם הושלמה – סומנו בגופן בצבע ירוק (סעיף 12 והערה 4 לכתב התביעה). לענייננו רלבנטית הגרסה המקוונת, שהחליפה את התקליטור ובה עודכן פירוש הרמב"ן כולו כנוסח מוהדר לדפוס עוד לפני השלמת יציאתו לדפוס בפועל, כאשר העדכון של פירוש הרמב"ן לגרסה המקוונת החל משנת 2007 והושלם בשנת 2011, שנתיים לפני הדפסת הכרך האחרון של התורה (סעיף 12 סיפא לכתב התביעה).