542. כנגד טענה נוספת של ב"כ התובע, לפיה, הנתבעים לא היו צריכים לקבוע נוסף של הרמב"ן כדי לחקור את הנושא התוספות – שהוא לטענתם מרכז הספר שלהם – וכי הדבר נעשה רק כדי שנתבע 1 לרשום על שמו שהוא ההדיר את הנוסח, תשובת הנתבעים היא כי הדברים "מוכחשים מאליהם", והם מוסיפים את הדברים הבאים: "המטרה העיקרית של מחקר הנתבעים אכן היה מחקר התוספות, אך הבסיס לכך חייבת להיות בירור טקסטואלי יסודי והדברים תלויים ושלובים זה בזה. התובע איננו יכול לקבוע לנתבעים מה לכלול במחקרם וכיצד לבצע את מחקרם. כב' בית המשפט אף התלוצץ בנושא: 'זה גם השופט המהולל לא מתכוון כרגע לבוא ולהגיד לפרופ' איך לחקור'" (סעיף 204).
543. ובכך מסתיים פרק זה של הנתבעים (סעיף 205): "באשר לניסיון המגוחך של התובע בסעיף 187 לסיכומיו למצוא פגמים באפראט חילופי הנוסח של הנתבעים, ייאמר כי אין כל משמעות להצבעה על טעות נקודתית זו או אחרת בעבודה בהיקף נרחב שכזה. ואולי פה נמצא המפתח לתעלומה מדוע החליט התובע במשך עשרות שנים שלא לחשוף את נתוני הכרעת הנוסח של 'מקראות גדולות הכתר' לעיני החוקרים, למרות שהדבר מערער מאוד את היסודות המדעיים של כל עבודתו: נראה כי החשש מפני ביקורת הניע אותו לנהוג באופן כזה".
ט.19 "כל הפוסל – במומו פוסל" – לעניין המדעיות של נוסח הכתר
544. טענת ב"כ הנתבעים בפרק זה מוסבת על טענות התובע בסיכומיו, בדבר פגמים מדעיים, כביכול, במחקרם של הנתבעים. ב"כ הנתבעים מציינים, כי "חילופי הנוסח של מהדורת ה'כתר' לא פורסמו כלל. הנתבע 1 הבהיר כי עובדה זו חייבה את הנתבעים לבצע בדיקה שיטתית משלהם בכתבי היד ולקבוע נוסח משלהם על פי שיקול דעתם המדעי". ההסבר לצורך הזה של הנתבעים, נבע מהטעם הבא: "עקב אי-פרסומם של נתוני הנוסח של הכתר, נוסח מהדורת הכתר הוא נוסח לא מדעי, ובתור שכזה לא יכלו הנתבעים לסמוך עליו והיה עליהם לבדוק מחדש בכתבי היד כדי ליצור נוסח מדעי...גם הנתבע 2 טען בחקירתו כי נוסח הכתר הוא עממי ולא מדעי" (סעיף 207; הקווים במקור).
--- סוף עמוד 109 ---
545. אסמכתא נוספת לטיעון זה מובאת מפי פרופ' משה בר אשר בחוות דעתו, המתייחסת לפגם המדעי במהדורת הכתר, שבה כתב: "אין בו נתונים על הכרעות בענייני הנוסח, אין שם היגד על כתבי היד ששימשו בסיס למהדורה זולתי ספר בראשית. הווה אומר: מ בחינה מדעית אכן מהדורת הכתר לוקה ליקוי מדעי חמור" (סעיף 208).