655. בסיכומי התשובה של ב"כ התובע, מובאים, כהשוואה, העסקת צוות עוזרי מחקר, שעשה עבודה מגוונת, כולל הכרעות נוסח, בספרם של פרופ' עופר וד"ר יעקבס, אך ספר זה אינו רשום על שם עוזרי המחקר, והם קוראים לנוסח "נוסח יעקבס-עופר". פועל יוצא מכך הוא כי אם תהיה ביקורת מדעית על הספר, כי אז היא תופנה, ובצדק, לעבר פרופ' עופר וד"ר יעקבס לבדם, כיוון שלהם האחריות המדעית הכוללת. וכך מסיימות באות כוח התובע את הטיעון בנקודה זו (הסיפא של סעיף 30): "גם עופר, בביקורתו על מפעל הכתר, שבאה לידי ביטוי גם בהליך זה, לא הפנה אותה כלפי עצמו כעובד המפעל ולא לעובדים אחרים במפעל, אלא לכהן כמי שעומד בראשו. על כגון זה נאמר כבר על ידי יתרו למשה: 'והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם" (שמות יח' כב')".
656. היבט נוסף של מעורבותו של פרופ' כהן באה לידי ביטוי בכך שבחר את כתבי היד לצורך ההדרת פירושים במהדורתו. בהקשר זה העיד פרופ' עופר כי כאשר ערך בחירת כתבי יד לצורך מדגם, השיטה שבה נקט דומה "לשיטה שייסד פרופ' מנחם כהן... שבוחנים את כל כתבי היד". גם בחירת יד מינכן במסגרת עבודתם של הנתבעים על הספר נבע מכך שהיו עליו המלצות טובות וכי,
--- סוף עמוד 129 ---
כעדות פרופ' עופר, "פרופ' כהן בחר בו (כ)כתב יד הטוב ביותר אז אני מכבד את הדבר הזה" (סעיף 31).
657. אמירת הנתבעים כאילו לא רצו לפגוע בכהן וכי לא הייתה להם כוונה ומגמה להמעיט את חלקו של פרופ' כהן, מוגדרת על ידי ב"כ התובע כ"אינה אמת". אם אכן רצו לתת כבוד וקרדיט לתובע, כיצד הם מתנערים ממה שנכתב בכרך "עיוני מקרא ופרשנות" לכבודו של פרופ' כהן, שיצא לאור בשנת 2005, והן בחרו מהפירוט הביבליוגרפי להשמיט את עובדת הקדשת ספר זה לפרופ' כהן (סעיף 32).
658. באשר לסעיף 5 לחוק, וטענות הנתבעים כאילו אין לכהן זכות מוסרית, משיבות ב"כ התובע כי אין בסעיף זה כל רלבנטיות, שכן התובע אינו טוען לזכויות יוצרים על רעיון או שיטה, אלא רק ביחס לתוצרים שנכללו במקראות גדולות הכתר (סעיף 33).
י.5 מניעת הקרדיט הראוי מהתובע
659. ב"כ התובע אינו חולק על טענת הנתבעים לפיה "זכות הייחוס של יצירה אינה זכות מוחלטת", אך מתייחס אליה במילים אלה: "באשר לקרדיט המגיע לתובע, מנופפים הנתבעים בסיסמה נוספת ברשימת סיסמאותיהם" (ראש סעיף 34 לתשובת התובע). עמדת באות כוח התובע היא כי אין מחלוקת שהחובה לתת קרדיט היא "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", אך טענתם היא כי "הקרדיט הנדרש בחוק, בהיקף במידה הראויים בנסיבות העניין – לא ניתן לתובע – ולטענה זו לא משיבים הנתבעים!" (הסיפא של סעיף 34; ההדגשה במקור).