--- סוף עמוד 133 ---
בספר ובאתרים המפרים. גם אביעד הכהן בעדותו על מלומדים במדעי היהדות שהתעלמו איש מדברי רעהו דיבר על מצב של כוונה ולא תום לב או טעות...".
677. ככל שמדובר על הזכרת פרופ' כהן במאמריו של פרופ' עופר, מסכימות באות כוח התובע כי יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת שעופר יימנע מלהזכיר את כהן בכל פרסומיו, אך, לשיטתן, מודגש דווקא שמו של י"ש פנקובר כאחראי על ההדרה או כמי שההדיר את פירוש רש"י ליחזקאל, מול הימנעות מוכחת מהזכרתו של כהן במאמרו הנ"ל של עופר, כמי שבחר את כתבי היד של פירוש רש"י ליחזקאל ולמגילות (סעיף 50).
י.7 הוכח כי הדיון הפרשני של הנתבעים מבוסס על נוסח הכתר
678. כנגד טענת הנתבעים כי האמור בכותרת, הינה טענה חדשה, עונות באות כוח הנתבעות, כי אין מדובר בטענה חדשה אלא בהוכחה ברורה, לשיטתן, לפיה מחקר הנוסח לא נעשה לשרת את הדיונים הפרשניים, וגם כעדות נוספת לחוסר אמינותם של הנתבעים כלפי הקרן הלאומית למדע (סעיף 51 לסיכומי התשובה).
679. וכך מתייחסות באות כוח התובע, בלשון חריפה [ללא הצדקה – מ.ד.] לטיעוני הנתבעים בנושא זה (סעיף 52):
"בס' 213-217 מנסים הנתבעים נואשות לספק הסברים להוכחות שהציג התובע לכך שתוכן הדיון הפרשני של הנתבעים התבסס על נוסח הכתר. לצורך כך הם משקרים – אין מילה עדינה יותר לומר זאת – בעזות מצח. בס' 215 לסיכומים כותבים הנתבעים שבדיון הפרשני בעמ' 224 הם 'מתייחסים לגרסה ב'אדם' ולקושי שהיא מעוררת'. המילים 'באדם' ו'קושי' או מלה נרדפת לה לא מופיעות בעמ' 224! לעומת זאת מיד בעמ' 225 מופיע הביטוי 'חפץ וחשק בדבר'. בנוסף, הנתבעים שכחו כנראה שאת הדיון הזה הם הגישו כדוגמה לקרן הלאומית למדעים עוד לפני שהחלו בעבודה על הטקסט (המסמך גולה בגילוי המסמכים. חלקו הוצג כמוצג 124 במהלך חקירתו של עופר) וראה זה פלא – הטקסט של התוספת שהוגש, הועתק בוודאות מתקליטור הכתר (שבתוספת זו בבראשית הוא נוסח מעודכן). טקסט זה, מכיל עזרי טקסט ייחודיים לכתר ונוסחו כמובן 'חפץ וחשק בדבר'. הדיון של הנתבעים בהגשה לקרן, זהה לדיון בספר המפר ולכן הטענה שהדיון בספר מתייחס לנוסח 'באדם' פשוט שקרית! והשקר מוכיח עד כמה נואשים הנתבעים ברצונם להסתיר את קלונם שנחשף".
680. אף בסעיף הבא, בתשובת התובע, נוקטות באות כוחו, בסגנון חריף (סעיף 53):
"בהקשר זה יצויין, כי טענת הנתבעים בס' 220 ובמקומות נוספים בסיכומיהם כאילו התקליטור מביא בספרי ויקרא, במדבר ודברים את נוסח שעוועל, גם היא טענת כזב. כמפורט בס' 73.1 לכתב התשובה וכמוכח מנספח כו' לתצהיר התובע – נוסח התקליטור בספרים אלו מבטא את נוסח היסוד שהוא נוסח כ"י מינכן 137, אשר עבר במקומות מסוימים שלבים ראשוניים של ההדרת הטקסט ושלבים מתקדמים של סימון תוספות ועזרי טקסט אחרים".