--- סוף עמוד 134 ---
681. אשר לטענה של הנתבעים כאילו התנגדה לצירוף מסמך שנטען על ידי נתבע 2 שמכיל חמש דוגמאות למקרים בהם הדיון הפרשני של הנתבעים התבסס על הנוסח שלהם, ולא על נוסח הכתר, עונות באות כוח התובע את הדברים הבאים (סעיף 54 סיפא): "טענה זו אינה אמת! להווי זכור, כי ב"כ התובע ביקשה חזור ובקש שהמסמך יועבר אל התובע לפני הדיון ואולם, הן הנתבעים עצמם והן בא כוחם סירבו לכך חזור וסרב – וזאת ללא ספק על מנת שלא לאפשר לתובע לבחון את המסמך ולהפריך את הנטען בו [...]".
י.8 התובע הוכיח כי אין מאום ב"טענת המניעות" המופרכת שהעלו הנתבעים
682. לעניין טענת הנתבעים כאילו כהן העתיק משעוועל, נאמר על ידי ב"כ הנתבעים כי טענת המניעות שהועלתה על ידי הנתבעים בהקשר זה הנה ללא נימוק משפטי או אסמכתא, "שהרי אין כל קשר בין הטענה שהעלו הנתבעים בעניין שעוועל לטענת מניעות, שעניינה – העלאת טענה שכבר נדונה או יכולה הייתה להידון במסגרת הליך משפטי קודם, בין אותם צדדים" (סעיף 55 סיפא).
683. עמדת באות כוח התובע היא כי בהליך הוכחו דברים אלה (סעיף 56 רישא; ההדגשה והקווים במקור): "אין הכרעת נוסח אחת במהדורת הכתר שהועתקה משעוועל. לעומת זאת יש גם יש הכרעות נוסח רבות בספר ובאתר המפר שהועתקו ממהדורת הכתר".
684. בהמשך, מוסבר כי הנתונים הסטטיסטיים מבטאים את השוני בין הנוסחים השונים של פירוש הרמב"ן, לאור המציאות העובדתית, ולא להפך, באופן הבא (סעיף 56 סיפא):
"ההפרש (בטקסט המילולי) שבין 3% לבין 9% (פי 3) מבטא באופן סטטיסטי את ההבדל שבין עבודה עצמאית אמיתית לבין העתקה. יצוין שבתחום עזרי הטקסט – בו השינוי בין מהדורת הכתר לספר המפר קטן מ-1% – לא נעשה חישוב של השינוי בין מהדורת הכתר למהדורת שעוועל, אך די בעיון במהדורת שעוועל כדי להתרשם בבירור, שרבים מעזרי הטקסט של הכתר אינם כלולים בה כלל ושהשינוי בין המהדורות בתחום זה משמעותי ביותר...".
685. וכך מסתיים פרק זה של סיכומי התשובה של התובע, ואף הוא, לצערי, בלשון פוגענית (סעיף 58):
"בס' 161 לסיכומיהם העלו הנתבעים טענה חדשה שלא נטענה מעולם קודם לכן, לפיה במהדורת הכתר נעשה שימוש במפרשים 'נוספים', 'כגון פירוש רשב"ם לקהלת', בלא אזכור או מתן קרדיט. החומרה שבהעלאת טענה זו כפולה ומכופלת – לא רק שהטענה לגבי הרשב"ם לקהלת הועלתה לראשונה בסיכומים ודי בכך ובהעדר אפשרות לתובע לחקור לגביה ולהוכיח את שקריותה, כדי לפסול אותה – אלא שהשימוש המניפולטיבי במילה 'כגון' רומז כאילו קיימים מקרים נוספים שכלל לא צויין מהם – לא בסיכומים ובוודאי שלא במהלך המשפט! די באלה כדי לדחות את הטענה על הסף. למעלה מן הדרוש יוסף, כי הטענה מוכחשת לחלוטין וכפי שביחס למהדורת שעוועל לא התבצעה העתקה