701. לעניין טענת הנתבעים כי מתקיים בעניינם "מבחן המקובל בענף", הנדרש לצורך סייג הסבירות, אומרות באות כוח התובע כי טענה זו "נטענה כלאחר יד, ללא כל פירוט, ללא יישום וללא התמודדות עם טענותיו המפורטות של התובע לפיהן השימוש שעשו הנתבעים ביצירתו של התובע, פוגע באופן קשה וגס ביצירתו ובשלמותה וממילא איננו שימוש 'מוקבל בענף'" (סעיף 74 רישא; הקו במקור).
702. ההסבר שנותנות באות כוח התובע למה שצריך להיות מקובל בענף, הוא זה (סעיף 74 סיפא): "בעוד שמקובל במדעי הרוח להשתמש במהדורות כ'נוסח בסיס' טכני לצורך ההדרה חדשה של כתבי יד, לחלוטין אין זה מקובל להעתיק מהדורה מדעית על קרבה ועל כרעיה – טקסט מילולי + עזרי טקסט, לעשות בה שינויים, ולהציג אותה כעבודה עצמאית! גם אין זה מקובל
--- סוף עמוד 139 ---
להימנע מהפניות למקורות מידע ביחס לנתונים שנמסרים במסגרת המחקר, כפי שעשו הנתבעים בכל הנוגע למהדורת התובע".
703. אשר למבחן בדבר "הצורך בעשיית הפעולה", טוענות באות כוח התובע, כי לצורך טענה זו של הנתבעים "הם מגייסים שוב את הסיסמאות בדבר 'חופש היצירה האקדמי', ואולם לנושא זה אין כל קשר לענייננו, שהרי חופש היצירה האקדמי אין משמעותו חופש הפרת זכויות. הנתבעים רשאים לבצע כל מחקר אקדמי שירצו אך בעשותם כן הם כפופים להוראות החוק ואינם יכולים ליטול את יצירתו של אחר, לעשות בה כבשלהם ולהסתתר תחת טענת 'החופש האקדמי'. כשם שחופש התנועה כפוף לחוקי התנועה, כך החופש האקדמי כפוף לדינים הרלוונטיים ובכלל זה דיני זכויות יוצרים ולשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים. בהקשר זה יובהר, כי נסיונם של הנתבעים להסיט את הדיון מהמחקר הטקסטואלי (ההדרת הטקסט) למחקר שעוסק בזיהוי תוספות הרמב"ן, שעליו לא נסובה התביעה, הוא שוב תמרון של המציאות [כנראה צ"ל: המצאות – מ.ד.], הטעיה והתחמקות" (סעיף 75; ההדגשה במקור).
704. בסעיף 76 לתשובה מאבחנות באות כוח התובע את פסק הדין של השופט סולברג שהובא על ידי הנתבעים בסיכומיהם, כאשר לשיטתם, גם בהתאם לדברי אותו שופט, זכות הקניין של התובע – מכריעה.
705. הטענה האחרונה של התובע, במסגרת "סייג הסבירות" מופיעה בסעיף 77 לתשובה, כדלקמן (הקו במקור): "לעניין זה יודגש, כי סייג הסבירות – שכאמור אינו חל במקרה דנן – ממילא מתייחס רק לזכות לשלמות היצירה ולא לזכות לקרדיט. החובה ליתן קרדיט בהיקף ובמידה הראויים – איננה מסוייגת ופגיעה בזכות המוסרית לייחוס, מהווה – ללא קשר לנסיבות הפגיעה – הפרה של הזכות...".