726. גישתם של הנתבעים לאבחנה בין המוניטין של התובע לבין המוניטין של יצירתו, מאחר והזכויות הכלכליות בכתר שייכות לאוניברסיטת בר אילן, מכאן שהמוניטין הנובע מהיצירה שייך לאוניברסיטה ולא לתובע, מסווגת על ידי באות כוח התובע כטענות מגוחכות אותם אין בוחלים הנטענים מלהעלות. עמדת באות כוח התובע היא זו: "ברור שטענה זו חסרת כל הגיון שהרי לא ניתן להפריד באופן מלאכותי בין חוקר ליצירתו, שכן היוצר רוכש את המוניטין האישי שלו על סמך איכות וטיב יצירתו. ממילא ברור גם כי היוצר הוא הוא בעל המוניטין ביצירה ולא גורם אחר אשר רכש את הזכויות הכלכליות ביצירה שיצר החוקר. כשם שהמוניטין של החוקר נובע מיצירתו המדעית, כך פגיעה ביצירתו המדעית מהווה פגיעה במוניטין שלו" (סעיף 98 סיפא).
727. מבחינת התובע, די להוכיח את הפגיעה במוניטין שלו מכך שגם יהודה טרופר וגם אביעד הכהן הגיעו למסקנה – וזאת רק מקריאת הספר – כאילו הנתבעים הם אלה ששיפרו את הנחוץ שיפור בפירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר. לשיטת באות כוח התובע, עצם העובדה ששני מחברים שונים שאין ביניהם קשר הבינו מהספר שהכתר אינו מדויק, מוכיחה שהנתבעים השמיצו את הכתר. באות כוח התובע מבהירות כי אין להן טענות על ביקורת לגיטימית על מהדורת הכתר, אך כאן מדובר בביקורת שאיננה לגיטימית אלא מדובר בהבנה שגויה של הכתר על סמך ספרם המפר של הנתבעים. לשיטת באות כוח התובע, אין צורך לזמן את מר טרופר לעדות, כפי שטענו הנתבעים, שכן המאמר שלו מדבר בעד עצמו ועצם הדברים הכלולים בו מוכיחים את הפגיעה במוניטין של התובע (סעיף 99).
728. כאשר מוצגת טענת הנתבעים כי בספר לא נמתחה "בשום מקום" ביקורת על מקראות גדולות הכתר, עונות באות כוח התובע כדלקמן (סעיף 100): "טענה זו מוכיחה דווקא את חוסר תום הלב ואת שיטתם הפסולה של הנתבעים. ודוק, לו היו הנתבעים מפנים כלפי התובע ביקורת מדעית גלויה, ישירה ומנומקת – לא הייתה לו כל טענה כלפיהם. ביקורת מסוג זה היא נשמת אפו של
--- סוף עמוד 144 ---
המחקר המדעי, וכהן אינו מצפה שלא תופנה אליו 'מפאת כבודו' כלשונם. ואולם, הנתבעים בחרו בדרך נכלולית והציגו בספר ובאתר המפר תיאורים שגויים ומסולפים של מק"ג הכתר, אשר יוצרים רושם מוטעה ומשמיצני ופוגעים במוניטין כהן [...]. יוכיח זאת מאמרו של יהודה טרופר המדבר בעד עצמו כאמור".
729. טענת הנתבעים כי פרופ' כהן מזה 30 שנה לא הרצה בכינוסים בינלאומיים של חוקרים, מוגדרת על ידי ב"כ התובע כ"שקר גס נוסף של הנתבעים" (סעיף 101 רישא). הן מבקשות למחוק טענה עובדתית זו שנטענה לראשונה בסיכומים (סעיף 101 מציעתא). מעבר לצורך הם מוסיפים כי טענה זו אינה נכונה, שכן פרופ' עופר נכח באחת מהרצאותיו של פרופ' כהן, לפני כ-17 שנה, במסגרת הקונגרס העולמי למדעי יהדות, הרצאה אותה הקדיש פרופ' כהן לביקורת על התנ"ך "כתר ירושלים" של הרב ברויאר, שלפרופ' עופר היה תפקיד בהוצאתו (סעיף 101 סיפא).