730. בסעיף 102 מתייחסות באות כוח התובע לכמה מטענות הנתבעים ביחס לפגיעה במוניטין. אין כאן המקום לפרט כל אחת מן הדוגמאות אשר מוכתרת על ידי ב"כ התובע בתואר זה "דוגמה נוספת לניסיונות ההטעיה של הנתבעים... [אשר] מהווה זלזול באינטליגנציה של הקורא אותן".
731. פרק זה של סיכומי התשובה מסתיים בשני טיעונים קצרים: עדותו של אביעד הכהן תומכת בטענת התובע לעניין הפגיעה במוניטין (סעיף 103); התובע הוכיח נזק ממוני בשל הפגיעה במוניטין (סעיף 104).
י.22 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4
732. על אף טענות הנתבעים, כאילו התובע זנח את אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 מדגישות באות כוח התובע, כי הנתבעים 3 ו-4 אחרים בתיק זה, בשל הטעמים הבאים: הם המוציאים לאור של הספר; נתבעת 3 הינה בעלת האתר המפר; הם סירבו להיעתר לדרישת התובע לחדול מן ההפרה, בספר ובאתר; הם קיימו את הכנס המפר. לכן מסקנת באות כוח התובע היא כי "בכל אלה צידדו במעשי הנתבעים באופן המטיל עליהם אחריות להפרות שנעשו בספר שבהוצאתם ובאתר שבבעלות הנתבעת 3" (סעיף 105 רישא).
733. אשר לטענה הדיונית, כי התובע לא פירט מספיק טענות אלה, מפנים באות כוח התובע לסעיפים מכתב התביעה, כאשר באות כוח התובע חוזרות ומבהירות בהודעה שהגישו עם הסיכומים כי הוא חוזר על טענותיו במהלך ההליך, לרבות הטענות שפירט בכתבי הטענות מטעמו. כן מפנות הן לסיכומיהן (סעיף 105 מציעתא).
734. מול טענת הנתבעים כאילו הנתבעת 3 תיקנה את הקרדיט באופן מידי, מזכירות באות כוח התובע את טיעוניהן בסיכומי התובע ואומרות כי טענה זו אינה אמת (סעיף 105).
735. את הטענות בפרק זה מסיימות באות כוח התובע באומרן כי "הפסיקה הטילה על מו"לים ומדפיסים אחריות להיות ערים לזכויות יוצרים ביצירות" (סעיף 105 סיפא, וההפניה לפסק הדין המוזכר שם).
י.23 התייחסות לטענות נוספות של הנתבעים
736. לעניין עמדת אוניברסיטת בר אילן, מאחר ובית המשפט הבהיר בצורה חד משמעית שאין משמעות לעמדת האוניברסיטה לגבי הזכויות המוסריות של כהן, סבורות ב"כ התובע כי אין
--- סוף עמוד 145 ---
רלבנטיות לעמדת האוניברסיטה, שכן רק בית המשפט הוא הפוסק בעניין זה. בעקבות זאת הסכימו באות כוח התובע שלא להגיש מכתב המצוי בידיהן מאת ב"כ האוניברסיטה המציג את עמדתה העדכנית של האוניברסיטה (סעיף 106).
737. כנגד טענת הנתבעים כי כהן אינו בעל דין ואינו יכול לשמש עד מומחה, וכי הגשת עדות מומחה מטעמו היא "בלתי חוקית ופסולה", טוענות באות כוח התובע כי מדובר באמירה לאקונית ללא ביסוס, שאין בה מאומה, וזאת לאור שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בסוגיית עדות מומחה (סעיף 107 רישא).