825. מסיפור זה ומהאמירה שבמסכת אבות, מובאים דברי רבי יוחנן המשתמש במונח "גזל" ביחס למי שאינו אומר דבר בשם אומרו, וזאת בהתבסס על פסוק (משלי, פרק כב, פסוק כב): "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא" (רקובר, שם, עמ' 20-21; אף זאת הובא על ידי השופט סופר בבית הדין הארצי לעבודה, כאמור בסיפא של פסקה 821).
826. במקורות חז"ל, מכונה מי שאינו מביא את דברי בעל השמועה כ"גנב" (שם, עמ' 22-23), ומי שמחליף דברי תנא בתנא אחר, עובר בלא תעשה של (דברים, פרק יט, פסוק יד): "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" (רקובר, שם, עמ' 23 ואילך, והמקורות המוזכרים שם, ו"הסנקציות העונשיות" מובאות בעמ' 27).
827. ובעניין הקרוב אלינו, תחת הכותרת "ייחוס ספר למי שלא כתבו", מובאים דיונים על מי שביקש לייחס את ספר הזוהר לאחר מאשר הרשב"י (רקובר, שם, בעמ' 29 ואילך).
828. ביטויים אחרים הלקוחים מדברי חז"ל הם: "המתעטף בטלית שאינה שלו"; "המתקשט בנוצות של אחרים" (עמ' 38 ואילך). בהמשך, מביא פרופ' רקובר, את דברי רבי ישעיה לוי הורביץ
--- סוף עמוד 161 ---
(1560-1630), בספרו שני לוחות הברית, מסכת שבועות (דף קפג, עמ' ב, בדפוס אמסטרדם תנ"ח): "גדול שיאמר דבר בשם אומרו ולא יגזול דעת האומרו, כי גזילה זו יותר מגזלת ממון... ומה מאוד גדול עבירה זו בעיני, האומר פשט הכתוב בספר, או אשר שמע, ולא מזכיר שם האומר או הכותב" (רקובר, שם, בעמ' 39; ובהערה 88 מצוטט קטע שנכתב 300 שנה לאחר מכן בספר על זכויות יוצרים שבו מובא רעיון זה. פרופ' רקובר מציין בסוף ההערה האמורה כי על דברים אלה הסתמכה השופטת הדסה בן עתו [שלדבריה הסכימו, עם הערות, השופט משה ביסקי (לימים, שופט בית המשפט העליון), אשר באותה נקודה בדעת מיעוט היה השופט מרדכי בן דרור] בפסק דינה בע"א (תל אביב) 779/97 אקו"ם בע"מ, אגודת קומפוזיטורים נ' חברת אהרון ברמן אמרמן בע"מ פסמ"ח, תש"ם (1) 441 "כשהיא מציעה לפרש פירוש נדיב כל חוק הבא לסייע ליוצרים לשמור על זכויותיהם כנגד מי שמבקש להשתמט מתשלום").
829. פרופ' רקובר, מצטט, בהמשך הדיון בנושא זה (שם, בעמ' 43), את ספרו של רבי שמואל לנדא (בנו של רב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, ששימש אחר פטירת אביו כראב"ד בפראג, ונפטר בשנת 1838), אהבת ציון, דרוש תשיעי, ד"ה "לפי האמור" וד"ה "מה יקר", אשר דן "במכשול אשר אי אפשר לעם הארץ להיכשל בו... כגון: שמתלבש בטלית שאינו שלו ומתכבד בדברי תורה אשר לא עמל בו וגזל את זולתו". ואלה דבריו: "והנה יש אדם ויש קוף שרוצה לדמות לאדם... כי יש למדן היגע בתורה ולומד לשמה... וזוכה לדברים הרבה לחדש חידושים ולומר ברבים; נגד זה יש מתעשר ואין כל, לא למד ולא לימד ומתנשא על עצמו שלמד הרבה וחידש חידושים, מתלבש בטלית שאינו שלו וגונב דעת הבריות להתגאות ולהתפאר במה שאין בו, לא מיניה ולא מקצתו, וגוזל את החיים והמתים. ואמנם בודאי לא יגנוב מה ששמע מלומדים שבעירו, כי כל אחד יכיר את שלו, אבל הוא גונב מה ששמע בהם לומדים מעיר אחרת... ואנשים כאלו מכבים אור התורה, כי בעבור זה אין יתרון לחכם מן הכסיל".