832. פרופ' רקובר מוסיף כי מחבר התשובה, בהמשך דבריו מצמצם את האיסור לתלמיד חכם בלבד "הנהנה משל חבירו שלא ברשותו; אבל מי שהוא בור, שלא נהנה מן דברי תורה כלל, רק עושה מעשה קוף בעלמא, שהעתיק האותיות וחתם שמו בחוץ – לא נקרא גנב, כי לא לקח מחבירו ולא נהנה בה בחכמת תורת חבירו, כי לא נמצא בידו וברשותו מאומה מן הגניבה...". ומסקנת המשיב, אליבא דפרופ' רקובר היא, כי "מעשה הגניבה אינו בהעתקת הדברים, אלא בהנאה מן החכמה". בסיום התייחסותו לתשובת המשיב, אומר פרופ' רקובר, כי "אין הוא נקרא 'גנב' אלא אם נהנה מן החכמה עצמה, ולא מתועליות אחרות הנובעות מכך, כגון שנתכבד כתוצאה משימוש בחכמתו של חברו" (שם, בעמ' 50).
833. הפרק השלישי של ספרו של פרופ' רקובר (עמ' 67 ואילך), נושא כותרת "גניבת דברי תורה", ובתחילת הפרק הוא מסביר, כי השאלה שעלתה לפני חכמי ההלכה הייתה: "באיזו מידה שיקול בדבר ערך לימוד תורה, יש בו כדי להתיר דברים האסורים בדרך כלל. האם מותר לו לאדם ללמוד תורתו של אחר בלא קבלת רשות ממנו?" (שם, בעמ' 67).
834. תחילה, מובא הסיפור הידוע על הלל הזקן שלמד בבית המדרש של שמעיה ואבטליון, תמורת תשלום, וכאשר פעם אחת לא מצא להשתכר, עלה וישב על פי הארובה כדי לשמוע את דבריהם. ירד שלג ולמחרת בבוקר מצאוהו והושיבוהו כנגד המדורה ואמרו כי ראוי לחלל עליו את השבת (מסכת יומא, דף לה, עמ' ב). כדרכם של משפטנים, מנתח פרופ' רקובר את הסיפור ואומר: "ברם, אין הוכחה ממעשה זה, שמעשהו של הלל היה שלא ברשות. הרי השומר דרש תשלום בעד כניסה לבית המדרש, ולא בעד הקשבה לדברי תורה דרך הארובה" (שם, שם).
835. בהמשך (עמ' 67 ואילך), מתייחס פרופ' רקובר לתוספתא, בבא קמא, שם נמנו שבעה סוגים של גנבים (תוספתא, מסכת בבא קמא, מהדורת הר"ש ליברמן, פרק ז; הקווים הוספו על ידי):
"ח. שבעה גנבין הן:
הראשון שבכולם – גונב דעת הבריות, והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו, והמרבה לו בתקרובת ויודע לו שאינו מקבל, והמפתח לו החביות שמכורות לחנוני, והמעויל במידות, והמשקר במשקלות, והמערב את הנידה בתלתן ואת החומץ
--- סוף עמוד 163 ---
בשמן, אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלוס, לפיכך, מושחין בו את המלכים. ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה – היה גונב. שכל הגונב דעת הבריות, נקרא 'גנב', שנ' [=שנאמר, ספר שמואל ב, פרק טו, פסוק ו]: 'וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל'. מי גדול: גונב או ניגנב? הוי או' [=אומר]: ניגנב, שיודע שנגנב, ושותק.