ט. וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין על הר סיני, בקשו לגנוב דעת העליונה, שנ' [=שנאמר; שמות, פרק כד, פסוק ז]: 'וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע'. כביכול, נגנב הוא להם. ת"ל [=תלמוד לומר; דברים, פרק ה, פסוק כו]: 'מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם'. אם תאמר שאין הכל גלוי לפניו, והלא כבר נאמ' [=נאמר; תהילים, פרק עח, פסוקים לו-לז]: 'וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ: וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ'. אף על פי כן, 'וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ' [שם, שם, פסוק לח]. ואומ' [=ואומר; משלי, פרק כו, פסוק כג]: 'כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע'.
י. ר' מאיר או' [=אומר]: בוא וראה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם: שור מפני שבטלו ממלאכתו – משלם חמשה; שה – מפני שאין לו מלאכה – משלם ארבעה. רבן יוחנן בן זכיי אומ': בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות: שור מפני שמהלך ברגליו – משלם חמשה; שה מפני שטוענו – משלם ארבעה.
יא. למעלה מהן, גונב את האסורין בהנייה, שפטור מלשלם. את השטרות ואת הקרקעות ואת ההקדשות – אין משלם אלא קרן. את הבהמה את החיה ואת העופות ואת הכסות ואת הפירות ואת הכלים [ופטר חמור] – משלם תשלומי כפל, אע"פ שאסור בהנאה, יש לו היתר לאחר זמן.
יב. הגונב את השור טבחו ומכרו – משלם חמשה; שה – משלם ארבעה שנ' [=שנאמר; שמות, פרק כא, פסוק לז]: 'כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה'.
יג. למעלה מהן, הגונב את בן חורין, שנידון עליו בנפשו. ר' שמעון או' [=אומר]: הרי הוא אומ' [אומר; משלי, פרק כט, פסוק כד]: 'חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד'. משלו משל למה הדבר דומה? לאחד שטען כלים, ויצא מבית חבירו. מצאו אחר. אמ' [=אמר] לו: 'מה זה פל' [=פלוני]?' אמ' [=אמר] לו: 'טול חלקך ואל תגיד'. לאחר זמן, מצאו בעל גניבה. אמ' [=אמר] לו: 'משביע אני עליך, אם לא ראית אדם שטען כלים ויצא מתוך ביתי'. אמ' [=אמר] לו: 'שבועה שאיני יודע מה אתה סח'. על זה נאמ' [=נאמר; הפסוק הנ"ל]: 'חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד'. אבל המתגנב מאחר חבר, והולך ושונה פרקו, אע"פ שנקרא 'גנב', זוכה לעצמו, שנא' [=שנאמר; משלי פרק ו, פסוק ל]: 'לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה