880. לנושא זה עוד אדרש, בנפרד, בדיון ביחס לשו"ת הרמ"א, סימן י (ראה להלן, בתת פרק טו.1.5).
881. בשלב זה, אתייחס לכך שנעשה שימוש בדוקטרינות אלה בפסק דינו של הרב עזרא בצרי, תחומין, שם, בעמוד 180-181.
882. הרב חיים נבון, המתייחס לנושא זה, מסביר כי אז יש מגבלות טריטוריאליות, שכן, אומן לא יכול להגביל את עיסוקו של אומן בעיר אחרת. בכל מקרה, כותב הרב נבון כדלקמן (שם, בפרק ב של המאמר):
"האיזון בין האינטרס הפרטי של האומן הראשון לבין האינטרס של האומן המתחרה, לבין האינטרס הציבורי, מביא אותנו לאיזון עדין המתבטא בהגבלות שונות, אך לא לאיסור גורף. ההגבלות של מקום המגורים, שרלוונטיות מאוד למקרים הרגילים של הסגת גבול, נראות זרות ובלתי הולמות כשמדובר על זכויות יוצרים.
--- סוף עמוד 177 ---
יש שניסו להשיב שכשמדובר בזכויות יוצרים אין להתחשב בהגבלות הגיאוגרפיות, ויש להחיל את דיני הסגת גבול גם כשהמתחרים גרים בעיר אחרת וכו', כיוון שבנידון זה התחרות המסחרית אינה מצטמצמת לגבולות העיר שבה פועל המדפיס, וכל האזור נחשב כעיר אחת לעניין זה. אך צ"ע [צריך עיון] בתשובה זו, כיוון שאם כל המדינה כעיר אחת לעניין הדפסת ספרים, הרי ההלכה היא שבני עיר אחת אינם יכולים לעכב זה על זה בטענה של הסגת גבול. דין הסגת גבול שייך רק בבני עיר אחרת הרוצים לפלוש לעיר זו; וקשה לומר שלעניין מטרת הפלישה נגדיר את כל המדינה כעיר אחת, ונאמר שאף אם גרים בעיר אחרת נחשבים כאילו רוצים לפלוש לעיר זו, בעוד לעניין הגדרת מקום מגורי המתחרים נתעלם מהשיקול הזה ונתייחס לעיר האחרת כמקום זר.
כך או כך, נראה שגם אם נקבל את התשובה המוצעת, עדיין לא פתרנו את כל הבעיות המתעוררות מיישום דיני הסגת גבול לנידון דידן. יש, למשל, שהדגישו שאיסור הסגת גבול אינו שייך במלאכת שמים, ולכן אי אפשר ליישמו בנוגע להדפסת ספרי קודש. בעיה נוספת היא היכולת להוריש את הזכויות על היצירה, שקשה לתת לה תוקף תוך שימוש במושגים של הסגת גבול.
הכלים ההלכתיים שמעניק לנו דין הסגת גבול עונים באופן חלקי בלבד על הבעיות שמציבה סוגיית זכויות היוצרים. דיני יורד לאומנות חברו והסגת גבול אינם מכירים בייחודיות של המקרה הנידון, ומתייחסים למחבר, ליוצר ולמו"ל כאל כל עוסק אחר, הזכאי רק להגנה מפני תחרות דורסנית. דיני הסגת גבול אינם מתייחסים כלל לזכות הייחודית של יוצר על יצירתו."
יד.6.8 ההסכמות של הספרים