פרופ' רקובר מזכיר נושא, שלא פיתחתי, בדבר התחשבות בטובת הכלל ביחס להגנת זכותו של היוצר, והיא הוראת אחד מחכמי המאה הקודמת בדבר הגבלת זכותו של היוצר לאבד את יצירתו בגלל העניין שיש לציבור בכללותו ביצירה. בעניין זה הוא מוסיף כי "הוראה כזו אינה מוכרת בתחיקה של מדינת ישראל, ואף לא בתחיקה של ארצות-הברית; ודומה, כי אף נקודה זו, כבנקודות נוספות אחרות, ניתן לנו לשאוב השראה מן המקורות העבריים." (שם, בעמ' 117).
יד.10 יישום המשפט העברי במשפט הישראלי, בדיני זכויות יוצרים
יד.1.10 כללי
891. בסיום פרק זה, אדון בשאלה האם כל הדיון בפרק הוא בבחינת "דרוש וקבל שכר" (תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק יא, הלכה ו, הדנה בבן סורר ומורה, וקובעת כי הוא "לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? לומר: דרוש וקבל שכר").
892. עורכי הדין קורינאלדי וגרינשטיין, באי כוח הנתבעים, הביעו עמדתם כי אין מקום לתחולת המשפט העברי בסוגייתנו. (ראה פרק ט.25, פסקה 578 ואילך).
893. עמדתי שונה. כפי שאפרט להלן, יש מספר דרכים ליישום המשפט העברי, במשפטה של מדינת ישראל, בסוגיות העומדות בפנינו. לעניות דעתי יש חובת היזקקות למשפט העברי, ולמצער – רשות לעשות כן.
יד.2.10 השימוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק (הצעת החוק)
894. ראינו לעיל כי בהצעת החוק הסתמכה ההצעה על המקורות היהודיים (ראה הציטוט המלא של המבוא להצעת החוק בפסקה 882 לעיל).
--- סוף עמוד 181 ---
895. עמדתו של השופט אלון בפרשת הנדלס (ע"א 546/78 בנק קופת עם בע"מ נ' אליעזר הנדלס, פ"ד לד(3), 57 (1980); ד"נ 13/80, אליעזר הנדלס נ' בנק קופת עם בע"מ, פ"ד לה (2), 785 (1981) ) הייתה כי כאשר מדובר בחוק של הכנסת – שם חוק השבת אבידה, תשל"ג-1973, יש מקום ליישום המשפט העברי, מחמת העמים, וחלק מהם הוא כי החוק מבוסס על המשפט העברי (שם, בעמ' 69 – 70; ובעמ' 80 ואילך).
896. אכן, הדעה החולקת של השופט ברק, גרסה כי אין מקום להתבסס על המשפט העברי ומבחינה זו נותר השופט אלון בדעת מיעוט.
897. על כל פנים, מן הראוי להביא בחשבון דעה זו, במיוחד כאשר בשנים האחרונות ניתן משקל הולך וגובר לשלבים שקדמו לחקיקת החוק (הצעת החוק והדיונים בכנסת), ויש מי שהמשיג דרך זו של פרשנות; ראה: רפי רזניק, "תחילתה של ירידת הפרשנות התכליתית ועליית המקורנות? לקראת ויכוח פרשני במשפט הישראלי", משפטים על אתר, כרך יב (תשע"ח), עמ' 67. המחבר רואה בגישתו הפרשנית של השופט נעם סולברג התמודדות או אלטרנטיבה בתורתו הפרשנית של הנשיא אהרון ברק שפרש מבית המשפט העליון לפני 11 שנה (ראה: הניתוח של פסקי הדין השונים והשוואתם לגישות פרשניות אחרות, במאמר המפורט). על כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמשפט העברי שימש אחד ממקורות החוק, ולפיכך, ראוי כי ייעשה שימוש במשפט העברי, כאחד מדרכי הפרשנות של החוק.