901. אלון – לפי ניתוחו של מאוטנר – רואה בסעיף האמור אפשרות להחיל את החוק גם בפירושם של מושגים בעלי רקמה פתוחה, כגון "צדק", תום לב ותקנת ציבור. חוק יסודות המשפט לפי אלון קובע "מרשם" לדרכי הפעולה של שופטים העומדים לפני הכרעה, והוראת חוק זו היא הוראה עקרונית מהמעלה הראשונה, המבקשת ליצור זיקה מחייבת בין המשפט הישראלי לבין המשפט העברי, במסגרת התפתחותו של המשפט בישראל (שם, בעמ' 114).
902. מחלוקת נוספת בין ברק ואלון הייתה ביחס לשאלה כיצד לפרש את המילים "מורשת ישראל" באותו סעיף. לשיטתו של ברק, מדובר במורשת האומה הישנה והחדשה גם יחד, הכוללת את מורשתו של הרמב"מ ושל שפינוזה, הרצל ואחד-העם, הספרות התורנית והמורשת העולה מהספרות החילונית גם יחד. לעיתים הגדיר ברק את המונחים "עקרונות החירות, הצדק והיושר והשלום של מורשת ישראל", כעקרונות כלל אוניברסליים, ולא עקרונות דתיים או תיאולוגיים. לשיטת ברק, החוק מפנה לא למורשת ישראל בכללותה, אלא רק לחלק ממנה, והם ארבעת העקרונות של חירות, צדק, יושר ושלום (שם, בעמ' 116).
903. לעומתו, השופט אלון רואה ב"מורשת ישראל" מושג אשר ממוקם "במסגרת של נורמות בעלות משמעות משפטית ובחיי משפט מעשיים ולא בתחום חיי המחשבה והעיון המופשט" (אלון, המשפט העברי, בעמ' 1174). בהקשר התרבותי – שהוא מומחיותו של הכותב, פרופ' מנחם מאוטנר – מוצגת עמדתו של אלון באופן הבא: "הוא תופס אפוא את חוק יסודות המשפט כקושר את המשפט הישראלי למסורת הארוכה והעשירה של המשפט העברי, כך שהמשפט העברי נתפס כשלב היסטורי נוסף של התפתחות במסגרת המשפט הישראלי. עם זאת, אלון מוכן להכיר בכך שהמושג מורשת ישראל עשוי להכיל גם רכיבים שמעבר 'למשפט העברי – במובנו המשפטי הצר של המושג משפט עברי – כגון דברי הגות ומחשבה שבמורשת ישראל לדורותיה ובמורשת הקשורה בתנועת התחיה הלאומית' " ( שם, בעמ' 116).
904. ראוי להעיר כי לאחרונה נחקק חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח-2018 (ספר חוקים, תשע"ח, מספר 2715, מיום 2.5.2018, עמ' 638) שבעקבותיו, ניסוח המעודכן של סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980, הוא זה: "ראה בית משפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".
--- סוף עמוד 183 ---
905. בכך "צומצמה" המחלוקת. היום אין חולק כי בית המשפט אשר מחליט על הפעלת חוק יסודות המשפט הנ"ל, יכול לגשת ישירות ובאופן ברור למקורות המשפט העברי.