906. מכאן עולה, כי לכל הדעות, היה מקום לפרק זה בפסק הדין העוסק במשפט העברי.
יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
907. הזכרתי לעיל, במסגרת הפרק שעסק בזכות היוצרים ותכליתה, כי לזכות היוצרים יש מעמד חוקתי, שכן, היא חלק מהקניין הרוחני, והקניין הוא ערך מוגן בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה פרק יב.4 לעיל).
908. לאחר שהבאתי את הציטוט של סעיף 3 לחוק היסוד האמור: "אין פוגעים בקניינו של אדם" (פסקה 784 לעיל), הדגשתי כי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, נחקק לאחר חוק היסוד (שנחקק בשנת 1992). מכאן שחוק זכויות היוצרים הינו במסגרת הרקמה הנורמטיבית החוקתית השוררת בארץ מאז שנת 1992 (ראה פסקה 790 לעיל).
909. יש לזכור כי סעיף 11 לחוק היסוד קובע כי "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה". וכבר פורש הסעיף, לא אחת, כי מערכת בתי המשפט היא אחת מאותן "רשויות השלטון" החייבת לכבד את הזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
910. בענייננו רלבנטית ההוראה שבסעיף 1א הקובע כי "חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
911. דיו רב נשפך על פירושם של התיבות "מדינה יהודית ודמוקרטית", וידועות הגישות השונות בבית המשפט העליון לעניין זה.
912. רק לאחרונה נותחו עמדות אלה במאמרו של פרופ' מנחם מאוטנר, "הוויכוח בין מנחם אלון לבין אהרון ברק על הזהות התרבותית של המשפט הישראלי", בתוך ספר מנחם אלון, עמ' 109 ואילך, כאשר במסגרת הדיון בנושא פרשנות חוקי היסוד (שם, בעמ' 116 ואילך), כאשר הוא דן בשאלה איזה תוכן יש להקנות למושג "מדינה יהודית", מציג פרופ' מאוטנר, תחילה כאילו מדובר במחלוקת קוטבית בין שתי העמדות, ובהמשך מוצגת עמדתו של פרופ' אהרון ברק באופן הבא (שם, בעמ' 120):
"למרות ההסתייגויות של ברק בנוגע לדרכי החלתה של ההלכה במשפט הישראלי, הוא הולך כברת דרך ליצירת זיקה בין המשך התפתחותו של המשפט הישראלי ובין ההלכה. כזכור, בהתייחסו לחוק יסודות המשפט הציע ברק פרשנות המחילה את עקרונות מורשת ישראל במספר מצומצם של מקרים. ברק גם הציע תפיסה רחבה של המושג מורשת ישראל כמושג לאומי, הכולל את 'המורשת של האומה, הישנה והחדשה גם יחד', היינו את מורשתם של הרמב"ם, שפינוזה, הרצל, ואחד-העם; את המורשת שלפני הקמת המדינה ואת המורשת שלאחר הקמת המדינה; את המורשת העולה מהספרות התורנית ואת המורשת העולה מהספרות החילונית; ואולי אפילו את עקרונות, החירות, הצדק, היושר והשלום העולים מפסיקתו של בית המשפט העליון. כל הרכיבים הלא-הלכתיים האלה שבהם ברק טען בתוכן את עקרונות מורשת ישראל, כמשמעם בחוק יסודות